מבקר המדינה בדק התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה

04.08.2021 - משרד מבקר המדינה - מבקר המדינה מצא כי מתבצע שיטור יתר כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, בייחוד בקרב קטינים יוצאי אתיופיה. זאת החל משלב המעצר, דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתבי אישום. 

שיעור המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה עומד על 5.6%. פי 3.3 משיעורם באוכלוסייה. שיעור המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה עומד על 4.3% - פי 2.5 משיעורם הכללי באוכלוסייה.

שיעור תיקי החקירה של קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול בהרבה משיעורם באוכלוסייה (שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה - 1.7%)- פי 3.8 משיעורם באוכלוסייה. בגירים - פי 1.9 משיעורם באוכלוסייה.

כלואים בצה"ל ב- 2019 - שיעור הכלואים מקרב יוצאי אתיופיה מכלל החיילים גדול בצורה ניכרת משיעורם באוכלוסייה ועמד על 11.7%. נתון זה גם גדול משמעותי ביחס לשיעורם בצה"ל שעומד על 4%.

המשטרה הציבה לעצמה יעד ולפיו בשנת 2019 בסקר עמדות שתבצע, 30% מיוצאי אתיופיה ישיבו כי הם נותנים אמון במשטרה. בפועל, רק 13% מיוצאי אתיופיה השיבו כי הם מאמינים למשטרה, לעומת 56% מכלל האוכלוסייה האמינים למשטרה.

אין גורם אחד במשטרה שבוחן במבט על את מכלול ההיבטים הקשורים להתנהלות המשטרה אל מול יוצאי אתיופיה. בשנים 2015-2018, פחת הקשב הפיקודי של המשטרה לתוכנית המשטרתית לחיזוק האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה והאחריות לתכלול התוכנית ולניהולה פוצלה בין יחידות שונות.

שוויון הזדמנויות ביציאה ממעגל הפשע? בשנים 2015-2019 שיעור הקטינים מקרב יוצאי אתיופיה שהופנו להליך חלופי להליך הפלילי היה קטן ב- 10% משיעור הקטינים שהופנו לתהליך זה מקרב כלל האוכלוסייה.
(34% מהקטינים האתיופים הולכים להליך מותנה בעוד 43% מהקטינים מכלל האוכלוסייה).

תיקי חקירה פתוחים מונעים מקטינים להתגייס לצבא ולהשתלב בחברה. מבקר המדינה מצא כי בני נוער יוצאי אתיופיה עם תיקי חקירה פתוחים, כלל אינם יודעים שנפתחו נגדם תיקי חקירה ולעיתים בהיעדר מוטיבציה, יכולת או תמיכה, נבצר מהם לפעול לסגירת התיק כדי לקדם את גיוסם לצה"ל.

במסגרת מתווה החנינה למחיקת רישום פלילי של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה על ידי נשיא המדינה ושרת המשפטים, התקבלו עד מ- 2018 עד מאי 2021, 140 בקשות בלבד למחיקת רישום פלילי. רק 48 בקשות נענו בחיוב.

המדינה הקצתה 11 מיליון ש"ח בשנה עבור מערך שוטרי מש"קים ייעודים לקהילת יוצאי אתיופיה. עדיין לא גובשו תפיסת ההפעלה, יעדים להשגה, מדדים ומנגנון בקרה ייחודיים לשוטרי המש"קים הייעודיים לקהילת יוצאי אתיופיה.

אף שבשנים האחרונות מושם דגש על חידוד הנחיות בנושא הוספת מניע גזעני בכתבי אישום, נמצא כי מספר האישורים להוספת מניע גזעני הולך ופוחת. בשנת 2019 אושרו בסך הכל תשע בקשות, לעומת 33 בשנת 2015, שלא בהלימה לתחושות הציבור והאוכלוסיות הסובלות מגזענות.