איתן אורנשטיין - פרצופה של מערכת המשפט

איתן אורנשטיין - נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב - פרצופה של מערכת המשפט.
כשמקשיבים להקלטות בין אפי נוה לשופט הבכיר איתן אורנשטיין, קשה להאמין למה ששומעים | חשיפה , חיים לוינסון • 20 במרץ 2024 , הארץ. להורדת הכתבה בפורמט pdf.

צילום: עופר וקנין וראובן קסטרו | הנפשה: אהרון ארליך
צילום: עופר וקנין וראובן קסטרו | הנפשה: אהרון ארליך

ההודעה המשמחת תפסה אותו בנסיעת ג'יפים במכתש רמון. איתן אורנשטיין, אז סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בילה במדבר באירוע גיבוש עם צוות השופטים, כשקיבל טלפון מאיילת שקד. שרת המשפטים אז התקשרה לבשר לו שהחליטה למנות אותו לנשיא המחוזי.

אורנשטיין היה נרגש. בימים שלאחר מכן יספר שהוא "בהיי". אבל ראשית כל מיהר השופט הבכיר להתקשר להודות לאדם שתפר לו את המינוי. "אני באמצע המדבר", אמר לבן שיחו, אפי נוה. "אני בג'יפ עם השופטים, רק רציתי להגיד לך תודה רבה".

"שיגעתי אותה (את שקד) להתקשר בצהריים", ענה לו נוה, "מזל טוב".


זהו רגע אחד מתוך מסכת של שיחות טלפון והתכתבויות מפלילות שנערכו בין השניים במשך חודשים — ונחשפות כעת לראשונה במוסף הארץ. מצד אחד: העסקן הכוחני, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. מצד שני: מי שהיה אחד השופטים החשובים בישראל, והיום הבורר המוביל במדינה מטעם בתי המשפט — נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר איתן אורנשטיין.

אורנשטיין על השפעתו של נוה
אורנשטיין על השפעתו של נוה

אורנשטיין: "שמע, זה לא להאמין, אף פעם לא דיברו ככה עם ראש הלשכה. פשוט לא להאמין".

נוה (צוחק): למה?

אורנשטיין: "שינית גישה, ברור ששינית גישה"

נוה: "תראה, להבדיל מהנשיאה שלא יודעת לדבר איתם בשפה שלהם, אני מדבר איתם בשפה שלהם, הם מתים על זה. אנחנו באמת ביחסים טובים, תדע לך"

אורנשטיין: "לא, אני יודע, אני יודע, לא היה כזה דבר. פשוט לא היה כזה דבר. עשית מהפך. מהפך. באמת. מהפך"

השיחות נערכו בין מרץ לאוגוסט 2016 — מהרגע שבו הוקמה ועדת האיתור לתפקיד נשיא המחוזי, דרך הליך הבחירה ועד הימים שבהם אורנשטיין כבר כיהן בתפקידו. הן חושפות יחסי קח־תן מפוקפקים בלבה של מערכת המשפט: מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתמורה להזזת שופטת שממנה נוה סולד, ובהמשך גם קידום שופטים כלבבו. ההקלטות הארוכות שברשות מוסף הארץ, יחד עם שלל הודעות שטרם פורסמו, מתארות איך רקם נוה את המינוי של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי הגדול בישראל. בשביל לזכות בתפקיד אורנשטיין הבין שעליו לרצות את נוה. לשם כך הוא היה מוכן ללכת רחוק ולחצות קווים אדומים.

מקור ההקלטות שברשות מוסף הארץ אינו במכשירים הסלולריים של נוה שהועברו מגרושתו להדס שטייף, נפרצו ותוכנם פורסם ברבים. חומרים אלה אסורים בפרסום. מתוכם הותרה לפרסום רק התכתבות קצרצרה בין נוה לאורנשטיין, שהעידה על הקשר הישיר והחם ביניהם. בהתכתבות, טענו, ביקש נוה לדאוג לעורכי הדין שעוסקים בדיני נזיקין, בהם הוא עצמו.

איתן אורנשטיין - פרצופה של מערכת המשפט
איתן אורנשטיין - פרצופה של מערכת המשפט

די היה בכמה שורות אלה, שפורסמו בינואר 2020, כדי שנציב התלונות על השופטים, שופט העליון בדימוס אורי שוהם, יכתוב שמדובר ב"התכתבות פמיליארית ולא ראויה" וכי יש לוודא "שלא ייווצר הרושם שמדובר בשיח שהוא במהותו שמור לי ואשמור לך". לא רק שהחומר שנחשף כעת מאשש בדיוק את הדבר שממנו חשש שוהם, אלא שהוא מפורט לפרטי פרטים וחמור פי כמה וכמה.

השיחות בין השניים ממחישות כיצד הצבה של אדם כוחני וחסר גבולות בעמדת מפתח יכולה להשחית את המערכת שסביבו. הדרך לתפקידי שיפוט עברה דרך נוה. בלי לגייס אותו לצדם, למועמדים לא היה כמעט כל סיכוי. אורנשטיין, כך עולה מההקלטות, הבין זאת היטב, וכדי להתמנות לנשיא הסכים לשחק מלוכלך. הוא לא הציב לנוה גבול בשום שלב. לא כשזה הציג לו דרישות שמיטיבות עמו, וגם לא כשעלב בגסות בשופטים אחרים באוזניו.

השפה המזלזלת של נוה ביחס לנשיאת המחוזי
השפה המזלזלת של נוה ביחס לנשיאת המחוזי

נוה: "(אמרתי לשקד), הוא (אורנשטיין) בדיוק ההפך מהנשיאה הנוכחית, שאין לנו איתה תקשורת. אנחנו לא רבים איתה, תבין, אין לנו ריבים עם ברלינר. היא סוג של אוטיסטית, אני לא יודע מה להגיד לך, אין איתה תקשורת. אתה עושה איתה את המינימום הנדרש וזהו, כי אתה לא, אי אפשר לפתח איתה משהו מעבר. ממש, היא יבשה, היא צנון"

"תשמור עליי, תשמור עליי", חוזר ומבקש אורנשטיין מנוה בשיחותיהם הרבות.

"יותר ממה שאני שומר עליך", משיב נוה, "אי אפשר לשמור".

1. הכוכבים

כוכב הפרשה הוא איתן אורנשטיין. יליד גבעתיים, שהתמחה במשרד של עורך הדין יוסי שגב ונשאר שם כעורך דין ושותף במשך 20 שנה, עוסק בעיקר בסוגיות אזרחיות ורשויות מקומיות. בגיל 45 מונה לשופט בית המשפט השלום בראשון לציון, ולאחר מכן קודם להיות רשם בבית המשפט המחוזי.

הוא אדם נעים, חברותי, חובב ספורט — ויעיל. כשעלה כוחם של השופטים היעילים קיבל אורנשטיין קידום למחלקה של השופטת ורדה אלשיך, שהיתה אחראית על פירוק החברות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא היה בן טיפוחיה, וכשפרשה מונה לסגן נשיא ואחראי על המחלקה. הוא עסק בפירוקים המורכבים בישראל, בהם עסקיה של היזמת ענבל אור. את נשיאות בית המשפט סימן כאופק קידום. הוא מונה לנשיא המחוזי במאי 2016, אך כעבור ארבע שנים הודיע על פרישה מוקדמת מתפקידו. הפרישה, שנומקה בעומס ושחיקה, הגיעה חצי שנה אחרי שנחשפה אותה התכתבות קצרצרה עם נוה. מאז שפרש משמש אורנשטיין בורר פרטי, שממונה על ידי בתי המשפט להכריע בסכסוכים מורכבים.

הכוכב השני כבר נפל: יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. מלבד תפקידו בלשכה יש לו גם פרקטיקה פרטית מצליחה: המשרד "נוה־אטיאס־כהן", הממוקם ברחוב ויצמן בתל אביב מול בתי המשפט ומתמחה בתביעות נזיקין וביטוח. נוה הגיש לאורך השנים שורה של תביעות נזיקין שעוררו הדים רבים: התביעה נגד הפרקליטות של חוקר השבויים דורון זהבי, שחקר את מוסטפא דיראני ("קפטן ג'ורג"), התביעה של אחיו של דודו טופז נגד המכון לרפואה משפטית והתביעה של משפחת רענן לוי ז"ל נגד פרנסואה ואבי אבוטבול. בה בעת החל נוה לפתח קריירה עסקנית. בתחילה היה יו"ר ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. ב–2015 נבחר בקלות לראשות הלשכה. נוה הוא איש כריזמטי, חרוץ ובעל כישורים פוליטיים יוצאי דופן. הוא מכונה משומנת של כוח וקשרים. נעים שיחה, מתחבר לאנשים, מזהה אינטרסים. הוא יכול היה להגיע רחוק מאוד.

נוה היה רודף נשים. הוא התחיל להקליט את שיחותיו בגלל עצה גרועה שקיבל מידידו, כתב הפלילים של חדשות 10 אז, דורון הרמן. הרמן הבחין בו מפלרטט עם מלצרית במסעדה בראשון לציון, והתריע בפניו שהתנהגות זו עלולה להפילו וטוב יהיה אם יקליט את שיחותיו, לכל צרה שלא תבוא. מאז נוה הקליט כל שיחה, החליף ניידים מדי כמה חודשים והפקיד אותם בכספת. משם נטלה גרושתו שני מכשירים ומסרה אותם לשטייף. הפרשה אילצה אותו להתפטר והובילה לחקירתו בחשד לקידום מינויה של השופטת אתי כרייף בתמורה ליחסי מין. התיק נגדו נסגר, אך מעמדו לא השתקם. בשנה שעברה הפסיד בהתמודדות על לשכת עורכי הדין.

כיצד התחיל הקשר בין נוה לאורנשטיין אינני יודע. נראה שהחל בשנת 2012 נרקם ביניהם קשר סביב חיבתם המשותפת למינגלינג בכנסים. קשה לומר שמדובר בחברות. כמעט ולא הוחלפו ביניהם מילים אישיות. פעם אחת חלק איתו אורנשטיין עניין בריאותי. פעם אחת שיתף נוה בענייני גידול ילדים. זהו.

ולמרות זאת, השניים צמחו להאמין אחד בשני. הם דיברו באופן חופשי וסמכו אחד על השני שתוכן השיחות לא ידלוף. כמה פעמים הזכירו זה לזה שעל הקשר ביניהם צריך לשמור בדיסקרטיות. "אתה יכול לדבר?" שאל נוה באחת השיחות. אורנשטיין השיב כי הוא "יכול לשמוע, אבל לא לדבר", כיוון שהוא באוטובוס עם שופטים נוספים. בשיחה אחרת, כשנוה הודיע לאורנשטיין שהוא עומד לקפוץ לבקר בלשכתו, ביקש ממנו השופט להגיע "בהיחבא".

ההתכתבויות ביניהם קצרות, לקוניות. שניהם לא מאריכים בדברים. אורנשטיין, כנראה מתוך מודעות לבעייתיות העמוקה במעשיו, קימץ מאוד במילים בכתב, ביקש לדבר ולא לכתוב. השיחות ביניהם, מנגד, ארוכות וחמות. אורנשטיין הרבה לצחוק מהתיאורים העסיסיים של נוה, גם אם לעתים עולה התחושה כי הוא חש חוסר נוחות, מנסה להסיט בעדינות את השיחה למחוזות אחרים.

2. השופטת שלא מפחדת

באופן מסורתי עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים היו בעלי ברית של השופטים. אלא שנוה הוא טיפוס אחר. לא עניין אותו שלטון החוק, אלא כוח.

כזכור, במרץ 2015 נערכו הבחירות שבהן קיבלה מפלגת הבית היהודי שמונה מנדטים. בתרגיל של הרגע האחרון הצליחו בבית היהודי להשיג לאיילת שקד את תיק המשפטים. הפוליטיקאית הצעירה זינקה באחת מהספסלים האחוריים לאחד התפקידים החשובים בישראל, עם הר של ציפיות מצד הימין לשינויים ורפורמות.

שקד קיבלה מנוה תמיכה במינוי שופטי בתי המשפט העליון לטובת מצביעיה בימין — ונוה קיבל בתמורה כוח וגישה יוצאת דופן. בשיחות עם אורנשטיין הוא התרברב בהשפעה שלו על השרה אפילו בנושא די אזוטרי — האם להגיב לדבריו של עורך הדין יוסי כהן, בא כוחה של שרה נתניהו, שתקף בשידור שופטת שפסקה נגד רעיית ראש הממשלה.

וכך שח נוה: "אמרתי לה, 'איילת, את לא מגיבה כלום'. אז היא אומרת לי — למה? 'כי אין אחד במדינה שלא יודע על הדם הרע במדינה בינך לבין שרה נתניהו. את עכשיו תגיבי? הרי יגידו לך, לפני חודש ביקרת את מערכת המשפט! פתאום, כשמדובר בשרה נתניהו, את מגינה על מערכת המשפט? כל זה בא ממקום אישי. נתניהו במקום תתחבר לבעלה לווריד שצריך בכלל להחליף אותך במשרד המשפטים'".

אבל למרות הכוח שהלך וצבר נוה בוועדה למינוי שופטים בבית המשפט העליון, היתה לו בעיה בבית המשפט הביתי. נשיאת בית המשפט המחוזי היוצאת, דבורה ברלינר, לא ספרה אותו. נוה השתגע. "אי אפשר לעבוד עם ברלינר", סיפר בשיחה עם אורנשטיין. "היא כזאת בוקית. כשקלטתי שאין עם מי לדבר הלכתי לעבוד עם איילת. חבל לבזבז זמן". נוה, שהסביר שברלינר היא "לא פוליטיקאית בכלום", הוסיף בשיחה אחרת שהיא "אוטיסטית", "יבשה" ו"צנון".

במקביל היו לו צרות מקצועיות. תיקי נזיקין רבים בבית המשפט בתל אביב נדונו אצל השופטת דליה גנות. נוה תיעב אותה. לא ברור לגמרי מה גרם לו לשנוא אותה כל כך, שכן עיון בפסיקות עבר מלמד שהיא דווקא פסקה לא מעט לטובתו. מקורב עבר סיפר למוסף הארץ כי היחסים ביניהם התפוצצו בפרשת קפטן ג'ורג'. לדבריו, "נוה בא לבית המשפט עם תביעה מאוד תקשורתית, עם הרבה פוזה, והיא זרקה אותו. הוא לא סלח לה" (גנות דחתה את תביעת הפיצויים שהגיש נגד המדינה).

מעבר לכך, ניכר כי נוה לא אהב את העובדה שגנות לא פחדה ממנו ואף סלדה ממנו. בראיון למוסף הארץ ביוני 2021 סיפקה גנות את הצד שלה בעניין. היא סיפרה שם כי נוה, שהרבה להופיע אצלה באולם, היה מרשה לעצמו לאחר לדיונים בשל כוחו הפוליטי ונהג להביע זלזול במעמד. לדבריה, היא העמידה אותו במקומו. "מעולם לא הערכתי את אפי בשל התנהלותו העקומה", אמרה באותו ראיון. "מעולם לא נמניתי על מלחכי הפנכה שנהו אחריו, ובעיקר בזתי לו. אף שופט לא העז לדבר אליו ככה. פחדו ממנו. שופטי שלום בטוח פחדו ממנו, כי כולם ידעו: אם הוא לא ימליץ על מישהו — הוא לא יתמנה".

ואכן, גנות היתה משוכנעת שנוה הוא הסיבה לכך שדרכה לנשיאות המחוזי נחסמה, ואילו אורנשטיין נבחר. היא לא תאמין עד כמה צדקה.

בתגובה לאותו ראיון אמר נוה כי הוא "לא זוכר עימות או יריבות אישית עם השופטת גנות". אלא שבהקלטות הוא נשמע לגמרי אחרת. הוא כינה אותה "נחש צפע", אמר שהיא "איומה ונוראה" והוסיף ש"היא מבריחה את כולם". נוה אף אמר לאורנשטיין שהוא נמנע מלהגיש תביעות במחוזי תל אביב מחשש להגיע לאולמה של גנות. "זה בית משפט שאני מתפרנס ממנו, אני סובל מבית המשפט הזה", העיד נוה. "אני יודע מה זה כשיש בית משפט גרוע. אמרתי לה (לשקד) שאם אני 200 מטר מבית המשפט, אבל אני נכנס למכונית ונוסע 40 דקות לכל כיוון (לבית המשפט בלוד), משהו דפוק בו".

לקראת סיום כהונתה של ברלינר, ארבעה שופטים סימנו את תפקיד הנשיא: דוד רוזן, ישעיהו שנלר, אורנשטיין וגנות. כשהתברר לנוה ששנואת נפשו עומדת להגיש מועמדות, הוא החליט לסכל את מינויה. בשיחת טלפון עם אורנשטיין דיבר בגנותה ותיאר באוזניו תיק שבו היא נהגה, לדבריו, בחוסר כבוד כלפי שני הצדדים. אורנשטיין הוסיף ש"היא לא באה לישיבות שופטים בכלל".

נוה: "אז נראה לך שאחת כזו תהיה שופטת? אני הטלתי וטו על זה שהיא תגיע לכנס באילת בכלל. שופט שמתנהג בצורה כזו עם בעלי דין הוא לא ראוי שאנחנו נזמין אותו לאירועים שלנו, שתישאר בפינה. אתה אומר שגם לאסיפות שופטים היא לא באה".

אורנשטיין: "היא, בכלל לא רואים אותה. את זה אני אומר לך, אל תגיד שאמרתי לך".

השיחה נמשכה. השניים דיברו על מועמדותו של אורנשטיין. נוה לא היסס, והציע לאורנשטיין ישירות הצעת קח־תן, בלי משחק מקדים. "אתה תקבל את תמיכת הלשכה, תגיש מועמדות ויאללה", הוא אומר לו.
הדרישה של נוה להזיז את השופטת גנות
הדרישה של נוה להזיז את השופטת גנות


נוה: "היא (גנות) איומה ונוראה, היא מבריחה את כולם. אתה נותן רק התחייבות אחת, אחת! אתה מעיף אותה מהתיקי נזיקין, לא מעניין אותי לאן"

אורנשטיין: (צוחק בקול)

נוה: "היא..."

(אורנשטיין עדיין צוחק)

נוה: "על זה אני לא צוחק איתך. היא הרי לא תשכח את זה, היא נקמנית בת נקמנית. כשהיא תגלה שאנחנו לא תומכים בה, וההיפך – הובלנו את המהלך עליך, היא חופשי... אבל חופשי, זה טיפוס סוגר חשבונות. חופשי. אני חושב שהגיע הזמן שתתקדם וגם מגזרים אחרים ייהנו מכישוריה המשפטים (שניהם צוחקים). זה אתה מתחייב. אנחנו לא נביא לעצמנו גזרה. כל החבר'ה יאכלו אותי, יגידו לי מה עשית? אתה צריך להבין אנחנו הולכים לתמוך בך, והיא נקמנית, היא נוקמת ונוטרת האישה הזאת. ממש, אבל ממש"

אורנשטיין: "אני מתפלא שהיא לא רואה את זה בא. מה היא חשבה שיתמכו בה?"

השיחה מסתיימת. בסיומה נוה מנחה את אורנשטיין להגיש מועמדות לנשיאות.

נוה, חשוב להדגיש, לא צחק לרגע. הדרישה שלו להזיז את גנות היא אבן יסוד ברצון שלו למנות את אורנשטיין. אורנשטיין הבין זאת — והסכים להיענות לכך. מקורביו של נוה אמרו למוסף הארץ כי נוה הופתע מהמהירות שבה אורנשטין הסכים לכך. כך נראתה התכתבות בין השניים, שהתקיימה באותו שבוע:

נוה: "צריך רק לשנות את מחלקת הנזיקין אצלכם והכל יהיה מושלם. שעוד תחומים ייהנו ממנה (מגנות). למה רק אנחנו??????? היא מושלמת לפירוקים".

אורנשטיין: "ממש. נטפל בכך".

נוה: "חחח. סופש נעים".

היו לנוה דרישות נוספות, שאותן הוא פרש בפניו לאט לאט. באחת השיחות העיד על עצמו נוה שהוא אדם כן, שהוא אומר הכל בפנים. זה נכון. גם לאורנשטיין הוא אמר הכל בפנים — שיש לו אינטרס עסקי מובהק במינוי שופטים למחלקה הנזיקית בתל אביב, שיש לו אינטרס בהזזת גנות ובמינוי שופטים שהוא מעריך לדון בתיקים שלו. היתה אפילו בקשה לטובה בתיק שבו דן אורנשטיין. אבל קודם כל צריך למנות את אורנשטיין. שיהיה עם מי לעבוד.

כדי למנות נשיא לבית משפט מחוזי מוקמת בתחילה ועדת איתור. לאחר שהוועדה מגבשת המלצות נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים ממנים יחד נשיא בהסכמה. במרץ 2016 הוקמה ועדת האיתור למחוזי תל אביב. בראשה עמד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (נוה מכנה אותו "איציק"), נשיא בית המשפט המחוזי בצפון אברהם אברהם ומנהל בתי המשפט מיכה שפיצר. במקרה זה תפקידה של הוועדה היה להמליץ לנשיאה ולשרה על שניים מבין ארבעת המועמדים.

כדי לתפור את המינוי נוה היה צריך קודם כל לטפל בוועדת האיתור. הוא ביקש להופיע בפני הוועדה, ואז ניצל את המעמד כדי לטנף על גנות. "איילת אמרה לי — 'רצחת את גנות שם'", סיפר לאורנשטיין. בשיחה אחרת הודה: "הרגתי אותה, נכון. היא (שקד) קיבלה את הפרוטוקול, והיא אומרת לי — 'הרגת אותה'".

אורנשטיין: "הרגת אותה, זה ברור, חיסלת אותה".

המהלך הצליח: ועדת האיתור החליטה שלא להמליץ על גנות לנשיאות המחוזי, וגם לא על רוזן. גנות, שנפגעה מכך מאוד, פנתה בתגובה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והודיעה על כוונתה להתפטר. נוה שמע על כך מנאור ומיהר להדליף את הידיעה לטובה צימוקי, כתבת המשפט של "ידיעות אחרונות", כדי שהפרסום יסנדל אותה והיא לא תוכל להתחרט.

אורנשטיין שמע מנוה על התרגיל וגעה בצחוק.

"אפי, אני פרעתי את החוב, אם כך", אמר השופט, במשפט שמעיד יותר מכל על יחסי הקח־תן שנרקמו בין השניים.

אבל נוה לא פראייר. "לא, אני אמצא לך חדש", השיב לו, "מה אתה חושב לך, חביבי?"


החוב של אורנשטיין לנוה
החוב של אורנשטיין לנוה

נוה: "אז בקיצור, אומרת הנשיאה (נאור), 'טוב, כנראה שיש שני תקנים לוועדה הקרובה, למה התפקיד של גנות מתפנה', וסיפרה שהיא הפקידה מכתב שהיא יוצאת לשבתון ומסיימת אחרי השבתון, כי לא מינו אותה, ועדת האיתור לא העלתה אותה"

(שניהם צוחקים)

נוה: "והנשיאה אומרת, 'אותי לא יכופפו, אני מקבלת את התפטרותה'. אמרתי לה – כל הכבוד, אנחנו גם מקבלים את התפטרותה. ישר הרמתי טלפון לטובה צימוקי, אמרתי לה – טובה, אנחנו נסנדל אותה. תוציאי לבירור עם בתי המשפט, אני רוצה מחר שאת מפרסמת את זה ונסגור את העניין".

(אורנשטיין צוחק בקול רם)

נוה: "שלא תוכל להתחרט לנו. אנחנו נעשה לה אאוטינג" (צוחק)

אורנשטיין: "אפי, אני פרעתי את החוב אם כך"

נוה: "לא. אני אמצא לך חדש, מה אתה חושב לך חביבי"

למחרת בבוקר, ב–10 במאי, פורסמה הידיעה: "דרמה בבית המשפט המחוזי בתל־אביב: מיד לאחר שהשופטת המחוזית דליה גנות הבינה שהיא לא נכללה ברשימה הסופית לכהונת נשיאת הערכאה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא הגישה מכתב התפטרות".

השניים החלו להתכתב על כך כבר ב–6 בבוקר:

אורנשטיין: "עשית את כותרת היום".

נוה: "שלא תתחרט".

אורנשטיין: "אין ספק!"

נוה: "מי ששולף אקדח ומאיים, צריך להביא בחשבון שיצטרך אולי גם לירות".

אורנשטיין: "צודק בהחלט".

נוה: "אז סייעתי לה".

אורנשטיין: "סיוע רציני. גם אם חשבו לדבר איתה שתחזור בה, העניין סגור".

נוה: "חחחח תודה שאנחנו יודעים לעבוד".

אורנשטיין: "בלשון המעטה, יש לך עוד משימה להשלים".

השניים המשיכו בהתכתבות. לסיום חתם נוה: "אני כבר מושקע בך מאוד".

3. השופט ולובי המתנחלים

גם אחרי ההזזה של גנות, המינוי של אורנשטיין היה רחוק מלהיות מובטח. על המינוי התמודדו כעת שניים — הוא והשופט ישעיהו שנלר. אלא ששנלר, תושב ההתנחלות קרני שומרון ואחיו של חבר הכנסת לשעבר עתניאל שנלר, מחובר מאוד למילייה הפוליטי של שרת המשפטים.

ואכן, בשמו של שנלר הופעל לובי פוליטי אגרסיבי. התברר שניסן סלומיאנסקי, אז יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ובעל ברית של שקד, הכיר את שנלר מחוגי הציונות הדתית. "בוא'נה, המניאק עובד יפה", סיפר נוה. "הוא מזמן כבר לא ב-level המשפטי. הוא שולח אליה (לשקד) את שולי מועלם, את ניסן סלומיאנסקי, הוא שולח אליה את כל הפעילים".

אורנשטיין, שחשק מאוד בתפקיד, היה מוטרד. הוא התקשר לנוה ללא הפסקה. תמיד פסימי, תמיד רואה איך המינוי הולך ליפול. בוקר אחד התקשר לנוה, בעת שנפש באילת עם רעייתו.

"ראית 'ישראל היום'? יש כתבה על המועמדים לנשיאות", אמר לו, מתאר את עיקרי הדברים.

נוה: "נאהב את הכתבה כשנקרא אותה?"

אורנשטיין: "לא, לא, הכתבה בסדר. מפרגנים לי ולשנלר, אבל מוציאים אותו מתנחל. אולי רוצים לעודד את הקהל של המתנחלים שיתמכו בו... לא יודע, אני מניח שרוצים לשדר לאומה שזה לא נורא אם יהיה נשיא מתנחל, ככה רוצים להשפיע".

לא רק שורה ב"ישראל היום" הקפיצה את אורנשטיין. נוה סיפק לו מידע יקר ערך, שנראה כאילו נלקח מרפובליקת בננות. מסתבר שלא רק סלומיאנסקי דוחף למנות את שנלר, אלא גם ההורים של ראש המטה של השרה. הם שכנים של שנלר — והם לוחצים.


הלחץ שמופעל בבית היהודי למינוי שנלר
הלחץ שמופעל בבית היהודי למינוי שנלר

נוה: "עכשיו שמע, שמע, היתה לי שיחה עם ה-, רק שתדע לך, עם ראש המטה שלה (של שקד). ראש המטה שלה יש לו קשר לשנלר, מפעיל עליה לחץ"

אורנשטיין: "כן, אני זוכר, אני זוכר"

נוה: "מפעיל לחץ עם כל המפלגה. אני מחר נפגש בבוקר עם איילת, זה הולך להיות קרב לא פשוט, ואני גם רותם לזה את הנשיאה. אמרתי לך שאנחנו נפגשים ביום שבת בארוחה".

אורנשטיין: "כן, אני סומך עליך"

נוה: "לא, זה לא פשוט, תדע לך, מסתבר שנותנים לי פה פייט חבל לך על הזמן. כל המתנחלים פה התלכדו סביב ה... בואנה, הוא עובד זה... יושב על הכיסא גלגלים שלו ומעמיד את כולם" (צוחק)

אורנשטיין: "אל תשכח שגם אני הייתי מהמפלגה הזאת"

נוה: "כן, לא, אני מנסה לשווק אותך כאיזה איש ימין"

(שניהם צוחקים)

נוה: "אתה לא גר בהתנחלות הזאת, מה אני אעשה, נו"

זו לא הפעם היחידה שבה לעג נוה לנכותו של שנלר, שמסתייע בקלנועית (עוד על כך בהמשך). באחת השיחות הוא אף אומר שאדם במצבו לא מתאים לתפקיד כי "יש לו בעיה בניוד".

אל מול הלובי המתנחלי גייס נוה את כל כובד משקלו הפוליטי. הוא הרבה לשוחח עם שקד ולחץ עליה. הוא הציע לה דיל: שבועיים לאחר מכן אמורה היתה להתכנס הוועדה למינוי דיינים. נוה זיהה פה הזדמנות למנוף לחץ — אם שקד תסכים למינוי אורנשטיין, נוה יתמוך בדיינים דתיים־לאומיים. אבל אם היא תתעקש על שנלר, הוא ייאלץ ללכת עם החרדים.

כשאורנשטיין שומע על התרגיל הזה, הוא מרוצה מאוד.

אורנשטיין: "אין עליך, באמת אין עליך, כל הכבוד".

נוה: "אמרתי להם — תבחרו. אני איתך. הם יודעים שעם כל הכבוד ללחצים של שנלר, בית הדין הרבני הרבה יותר חשוב".

אורנשטיין: "שמע, זה לא להאמין, אף פעם לא דיברו ככה עם ראש הלשכה. פשוט לא להאמין".

אבל שקד ממשיכה להתלבט. נוה לוחץ ואורנשטיין לחוץ. ביום רביעי בבוקר, 25 במאי 2016, נפגש אורנשטיין לראיון עם השרה והנשיאה. כשהשניים מדברים נוה משתף את אורנשטיין שהיה לו ראיון טוב. הוא מוסיף שנאור מעדיפה אותו לתפקיד, ושנראה כי גם שקד תבחר בו בסופו של דבר.

המחירים על מינוי אורנשטיין
המחירים על מינוי אורנשטיין 

אורנשטיין: "טוב, קודם כל, אתה מרגיע אותי כי..."

נוה: "כי מה?"

אורנשטיין: "כי אני בלחץ, תשמע, אני בלחץ"

נוה: "היא רוצה לדעתי לבדוק כמה אפשר לסחוט ממני בשבילך (שניהם צוחקים). אנחנו חברים מאוד טובים, אבל היא פוליטיקאית והיא כאילו אומרת בואנה, 'אפי חרמן על הדבר הזה ואני יכולה לחייב אותו לזה ולזה ולזה', והיא עושה את זה. אני משלם עליך מחירים יותר גבוהים ממה שחשבתי, אתה יודע?"

אורנשטיין: "אני סומך עליך שאתה יודע מה אתה עושה"

נוה: "אני אמרתי לה כל הזמן, שמבחינתי, בית המשפט המחוזי יותר חשוב לי מהעליון. אני אומר לך בכנות".

יום למחרת, יוצאים כל שופטי המחוזי בתל אביב לאותו גיבוש במצפה רמון. אורנשטיין קצר רוח. הוא רוצה להגיע לשם כבר כנשיא. הוא מצלצל לנוה בפעם המי יודע כמה כדי לשמוע מה קורה. נוה מברר. בפיו חדשות לא טובות.

נוה: "אתה לא תקבל שיחה היום. ניסן סלומיאנסקי מפעיל לחץ ברוטלי ממש..."

אורנשטיין: "אני לא אתפלא אם תתהפך. איך היא לא חותכת?"

השיחה נמשכת. אורנשטיין מביע חרדה של ממש. נוה אומר ששקד מאכזבת אותו.
הלחצים הגוברים מימין למינוי שנלר
הלחצים הגוברים מימין למינוי שנלר

נוה: "אמרתי לה (לשקד), אני לא מצליח להבין איך יכול להיות שזה (מינוי השופט שנלר לנשיא המחוזי) כזה חשוב. יש פה משהו פוליטי? מה הדבר הכי פוליטי שהוא יכול לעשות? שאם איזה פוליטיקאי יגיע, הוא יקבע את ההרכב. זהו"

אורנשטיין: "אני באמת לא מבין"

נוה: "זהו. אמרתי לה, זה היוקרה של הבנאדם שחשוב לו לבוא לבית כנסת, ואני לא יודע מה, על הקלנועית שלו שהוא נשיא המחוזי. אמרתי לה (לשקד) – אין שום ערך מוסף לכם מבחינה פוליטית. תגידי לי 'שופט עליון', אני אגיד לך, וואלה, אני מבין אותך. בג"ץ... תגידי דיין בבית הדין הרבני הגדול, אני מבין אותך. מה קשור נשיא מחוזי?"

אורנשטיין: "ומה התשובה?"

נוה: "אומרת לי – אתה צודק"

אורנשטיין: "במפלגה אין לזה שום ערך מוסף".

נוה: "היא אומרת לי – אתה צודק, אני מסכימה איתך, אבל יש עליי לחצים ברוטליים. שמע, אם נתן אשל כבר הגיע לבחוש בזה, הם עובדים.הוא גם גר באיזו התנחלות, הנתן הזה"

אורנשטיין: "אני יודע, הם כולם, אבל תשמע"

נוה: "בואנה, הם כמו מאפיה עובדים, הם לא פראיירים"

אורנשטיין: "(צוחק) ממש ככה, ממש"

4. התרגיל

בעוד הלחץ של מקורבי שנלר כמעט מכריע את שקד, עולה לנוה הברקה: אולי עדיף פשוט להוריד את שנלר מהרעיון. מה יפתה אותו להניח למינוי? להציע לו תפקיד אחר. נוה הולך לפגוש את שנלר. כרגיל, הוא מתקשר אחר כך לאורנשטיין ומעדכן אותו בשיחה.

נוה: "היממתי אותו עם זה שהוא מועמד לגיטימי לעליון ואנחנו נשמח לתמוך בו".

אורנשטיין: "אפי, זה רעיון מעולה, איך יצאת מזה?"

נוה: "אמרתי לו — 'החלוקה הקלאסית זה שאתה תלך לעליון ואיתן למחוזי'. אמרתי לו, 'תגיד, מה אתה צריך את הכאב ראש הזה? בוא תלך לעליון, אתה באמת משפטן, אוטוריטה משפטית'".

אורנשטיין: "כל הכבוד לך".

נוה: "עזוב אותך מלהיות נשיא".

אורנשטיין: "כל הכבוד לך, כל הכבוד לך".

נוה: "התחלתי לשפוך חרא על התפקיד".

אורנשטיין: "וואללה, טוב עשית. רעיון חכם, אפי. יש לך את זה. טוב, יקירי, תודה".

נוה: "אתה מייצר לי עבודה, מה אני אגיד לך".

אלא שהרעיון הזה, מתברר, בכלל לא רלוונטי. לשנלר, אז בן 66, נותרו בזמנו ארבע שנים עד הפרישה, ושקד לא מוכנה למנות שופט עליון לזמן קצר כל כך. לנוה צץ רעיון נוסף: יש שני תפקידים מכובדים שעומדים להתפנות — נציב הביקורת על הפרקליטות ונציב התלונות על השופטים. למה לא לשגר את שנלר לשם? נוה משתף את אורנשטיין בהכול: הוא הציע את הרעיון לשקד, היא אהבה אותו ומכרה אותו לסלומיאנסקי. גם הוא בעד.

נוה: "ניסן (סלומיאנסקי) ואיילת דיברו איתו (עם שנלר), אמרו לו 'עכשיו יש לך ביד נציב הפרקליטות... ואם אתה לא רוצה את זה עכשיו, אז בשנה הבאה ריבלין (נציב התלונות על השופטים) פורש'. הציעו לו גם את זה וגם את זה".

אורנשטיין מעיר שבשביל מינוי כזה צריך לתקן את החוק, שכן רק שופט עליון יכול להתמנות לנציב התלונות על השופטים.

"באמת? אז נתקן את זה", אומר נוה בזחיחות (השבוע פורסם כי חבר הכנסת שמחה רוטמן חותר גם הוא לשנות את החוק, כדי שיוכל להיבחר לתפקיד אדם שלא כיהן כשופט עליון).

ייתכן שנוה כבר מבין בשלב זה ששנלר לא יזכה באף אחד מהתפקידים הללו, ושהוא ייצא קירח מכאן ומכאן. אלא שמצב כזה יציב את נוה בבעיה — למשרד שלו יש תיקים שנידונים אצל שנלר, והוא חושש מנקמה.

על פי הנוהל, כשעורך דין סבור ששופט מוטה נגדו עליו להגיש לשופט בקשה לפסילה. אבל לא בשביל זה החזיק נוה את אורנשטיין. הוא מטפל בבעיה ישירות. הוא מספר לאורנשטיין שהשותפים שלו כועסים עליו, ששנלר עלול לפגוע בהם בפסיקות אם יבין שנוה מנע ממנו את המינוי. וכך, עוד לפני שנסגר המינוי נוה מעלה מול אורנשטיין את הסוגיה — ומחלץ ממנו הבטחה מפוקפקת:
ההבטחה לנוה כי שנלר לא ידון בתיקיו
ההבטחה לנוה כי שנלר לא ידון בתיקיו

נוה: "עכשיו, מה שברור לי, ואת זה באמת הבטחתי לאלישע וזיו (השותפים שלו) שאנחנו לא נדון אצלו (שנלר) בתיקים"

אורנשטיין: "אני אדאג לזה"

נוה: "הם באו ואמרו לי, אתה לא תעשה פה נזקים למשרד"

אורנשטיין: "עזוב, זה ברור לי"

נוה: "אמרתי, זה בסדר, הוא יבין, הוא בן אנוש, ואין סיבה שתיקים יישארו אצלו, הכל בסדר. יש מספיק שופטים"

אורנשטיין: "נכון, זה ברור, זה ברור"

נוה: "איך אומרים, אני לא רוצה להעמיד אותו במבחן, אתה יודע".

אורנשטיין: "לא, לא, לא"

מכשול שנלר הוסר. איילת שקד סוגרת את המינוי של אורנשטיין בלב שלם, ומדווחת לו בעודו נוסע בג'יפ בגיבוש השופטים במדבר.

5. התמורה

נוה, כידוע, לא עובד בהתנדבות. כוח מוביל לעוד כוח שמוביל לעוד כוח. אורנשטיין הוא רק אמצעי לצבור עוד כוח, כמו שהכוח שצבר על שקד היה אמצעי למנות את אורנשטיין. ואורנשטיין הוא אמצעי לצבור כוח למשרד הפרטי, שהוא בתורו אמצעי לצבור כוח בלשכה. תורת הפוליטיקה.

למחרת המינוי הגיע זמן גביית התשלום. אורנשטיין מגשים את חלומו. הוא מספר לנוה איך הוא מתכננן לשפץ את לשכת הנשיא: "אני מתבייש לומר לך שאין שם איפה להשתין, אין שירותים שם", הוא אומר, "אני אראה לך את המטבחון שיש שם, אחד בתוך התחת של השני".

נוה, מצדו, נהנה מכך שהמהלכים שלו נשאו פרי מאחורי גבה של הנשיאה נאור.
הקשר של נוה ושקד
הקשר של נוה ושקד

נוה: "ותדע לך, היחסים איתה (עם שקד), אתה כבר קלטת"

אורנשטיין: "קלטתי, קלטתי"

נוה: "הנשיאה (נאור) לא מדמיינת. הנשיאה מדברת איתי, אומרת לי 'נו, אני שמחה שהשרה קיבלה את ההמלצה שלי', ולא נעים לי להגיד לה – את חיה בסרט" (צוחק)

אורנשטיין: "עזוב, עזוב, אני רוצה להגיד לך משהו: היא קיבלה... ואני שמעתי את זה מאיזה 40 אנשים, שכל הכבוד לשרת המשפטים. שהיא מחליטה שיקולים ענייניים. הם לא יודעים מה שעומד מאחורי זה. אבל על זה, על המינוי שלי, אמרו לי איזה 40 אנשים בערך, היא הצליחה לעמוד בפרץ של המפלגה שלה, מגיע לה שאפו גדול, מעריכים אותה על זה"

אורנשטיין מוסיף כי "בעיני הציבור זה נתפס כשרת משפטים עם ביצים, ששוקלת שיקולים ענייניים כמו שצריך. עשית לה שירות טוב במערכת שלנו". הוא מספר לנוה שגנות לא התקשרה לברך אותו: "היא אומרת — איתן שיכנע את אפי, ככה היא אומרת".

נוה: "אצלכם יודעים על המעורבות של הלשכה, המעורבות שלנו?"

אורנשטיין: "בטח, היה כתוב ב-Ynet. הם יודעים".

נוה: "אני לא מסתיר, כולם יודעים ש..."

אורנשטיין: "אני רוצה להגיד לך עוד משהו, הנזקיסטים כולם שמחים שהיא הולכת. אתה לא תאמין איזו שמחה".

נוה: "אתה עכשיו תבנה לנו את המחלקה כמו שצריך".

אורנשטיין: "נכון, נכון. תהיה מחלקה לתפארת".

נוה: "אמרתי לאלישע (שותפו למשרד) — אתה לא צריך יותר לנסוע ללוד. נגמר. אם אפשר להעביר את התיקים שכבר דחפנו לשם, נחזיר אותם חזרה".

נוה ממשיך ומספר לאורנשטיין שיש עורכת דין אחת שצריך לגמול לה. היא מתמחה בתחום של אורנשטיין — פירוקים. נוה גוזר בשבילה קופון. הוא מספר לאורנשטיין שאחיה, שפעיל בבית היהודי, תמך במינויו. "אני הפעלתי אותו חזק שיעשה ריכוכים אצל ניסן (סלומיאנסקי)", אומר נוה, "הם באותו בית כנסת".

"בטח שאני מכיר אותה", עונה אורנשטיין, "היא עורכת דין בתחום שלנו... טוב שאמרת לי, טוב שאמרת לי, ככה צריך לעשות".

מבדיקת מוסף הארץ עולה כי עורכת הדין מייצגת בנק בבקשות פירוק. היא המשיכה לייצג באולמו של אורנשטיין גם לאחר שהתרגש לשמוע על תרומתו של אחיה למינויו.

אבל מלבד החגיגות, היו גם בעיות. נוה, כאמור, השאיר חייל פצוע בשטח — השופט שנלר, שנותר בינתיים ללא שום מינוי.

נוה המשיך עם הלחץ בנושא. הוא התקשר שוב לאורנשטיין ועידכן אותו שאם מינויו של שנלר לנציב הביקורת על הפרקליטות לא יסתדר, הם יהיו חייבים לטפל בתיקי משרדו של נוה שנדונים על ידו.

נוה: "הוא מתנדנד. אם הוא הולך לשם, מצוין. אבל אם לא, צריך ליצור איזה מנגנון, בכל זאת, יש לנו תיקים אצלו".

אורנשטיין: "אמרת לי את זה".

נוה: "אין מה לעשות, הוא בן אנוש".

אורנשטיין: "אמרתי לך שזה יטופל. מה אתה דואג? אמרתי לך — אני אטפל בזה".

שנלר, אגב, מגיש מועמדות לנציב הביקורת על הפרקליטות, ונמצא מתאים על ידי ועדת האיתור. אלא שלבסוף מתברר כי הבן של רעייתו השנייה, לה בדיוק נישא, הוא פרקליט מכהן, והוא נאלץ למשוך את מועמדותו.

גם מהשופטת גנות המשיך נוה להיות מוטרד. הוא חשש שלמרות התרגיל שהפעיל בהדלפת התפטרותה ל"ידיעות אחרונות", היא בכל זאת תבלע את כבודה, תתחרט ותחזור. הוא החזיק אצלו במשרד תביעות שלא הגיש, כדי לוודא שהיא לא תדון בהן.
נוה מוודא שגנות לא תשב בתיקים שלו
נוה מוודא שגנות לא תשב בתיקים שלו

נוה: "תגיד לי מה קורה איתה (עם גנות)? אמרו לי שהיא עוד יושבת במשפט"

אורנשטיין: "לא, לא, היא עד הפגרה, והיא מסיימת את הדברים שלה, לא, לא..."

נוה: "זאת אומרת... מתחילה הפגרה והיא לא נמצאת וזהו?"

אורנשטיין: "זהו, היא מסיימת. יש לה שבתון, היא רק מסיימת מה ששמעה"

נוה: "עכשיו תיקים חדשים ייקבעו אצלה להוכחות?"

אורנשטיין: "לא! לא! העבירו את כל התיקים שלה! די! תיקים חדשים היא לא מקבלת"

נוה: "זאת אומרת, אני יכול כבר להגיש תיקים חדשים?"

אורנשטיין: "כן, כן, היא כבר לא מקבלת"

נוה: "ומה עם התיקים שהיו אצלה ועוד לא נקבעו להוכחות?"

אורנשטיין: "גם לא. רק תיקים שהיו אצלה להוכחות, היא מסיימת את ההוכחות"

נוה: "זאת אומרת, מה שהיא התחילה לשמוע היא תסיים, מה שלא התחילה לשמוע הוכחות... נגיד, יש לי שני תיקים אצלה שהוגשו תצהירים ועוד לא נקבעו הוכחות"

אורנשטיין: "היא לא תשמע"

נוה: "שלא תגלה לי חריצות יתר (צוחק)"

אורנשטיין: "לא! לא! היא זרקה מעליה 26 תיקים שהיו קבועים להוכחות, היא זרקה מיד. זרקה, זרקה"

נוה: "טוב מאוד. אל תריבו איתה"

אורנשטיין: "לא, לקחנו את הכל, לקחו את הכל בלי שום בעיה"

נוה: "בסדר, הבנתי"

אורנשטיין: "שמור עליי"

6. השופטים הרצויים

המטרה הגדולה של נוה בכל המהלך היתה מינוי שופטים כלבבו למחלקת הנזיקין של בית המשפט המחוזי בתל אביב — בית משפט הבית שלו. הוועדה למינוי שופטים לא נוהגת למנות לבית משפט שופטים שהנשיא לא רוצה. להמלצה של נשיא מחוזי יש משקל מכריע. עם ברלינר, כאמור, נוה לא הצליח לעבוד. עכשיו יש לו חבר חדש. שיחות רבות מוקדשות למינוי השופטים שנוה רוצה: חנה פלינר ודורון חסדאי — שניהם שופטי נזיקין שמתעסקים בתיקים שבהם עוסק משרדו של נוה. ייאמר מיד: מדובר בשופטים מוערכים, ואין כל כוונה לטעון אחרת. אבל האינטרס האישי והכלכלי של נוה זועק לשמים, ואורנשטיין משתף איתו פעולה.

יומיים אחרי המינוי מצלצל נוה לאורנשטיין ומעדכן אותו כי הוא יקבל לבית המשפט שלו שופטת שהוא מאוד רוצה לקדם: שלומית יעקבוביץ. "בוועדה הבאה נדחף את חסדאי ופלינר, ואתה מסודר", אומר לו נוה, "זה שניים שאני כל כך אוהב אותם".

בשיחה אחרת, אחרי המינוי, הוא ממשיך:

נוה: "פלינר, ממילא רצינו לקדם אותה, וגם חסדאי — חייבים לקדם אותו. וכל אלה שאני אומר, ממילא הם אנשים שצמודים אליך, שדבוקים לך לתחת, ואתה אוהב אותם ומעריך אותם והכול".

אורנשטיין: "נכון מאוד".

נוה: "אני בטוח שעד סוף השנה יהיו שתי ועדות, וכל השמות שאמרתי — אתה תמליץ עליהם".

באחת ההתכתבויות ביניהם דנו השניים בשאלה אילו שופטים למנות למחוזי בתל אביב. אורנשטיין הציע את השופטת שרית זמיר. נוה הנחה: "קודם דורון וחנה". אורנשטיין השיב: "אכן". וכך היה.

ואף על פי שלנוה אין תיקי פירוקים בטיפולו הישיר של אורנשטיין, הוא עדיין פעל לרתום את הנשיא לסייע לו בעסקיו. בתקופת המינוי עסק אורנשטיין באולמו בתיק הפירוק של "אדמה" — חברת נדל"ן שגבתה כספים על דירות באוויר ולא סיפקה כלום בתמורה. אורנשטיין מינה לחברה מנהל מיוחד מטעם בית המשפט. איך נוה נכנס לתמונה? "אדמה" עשתה את עסקאותיה באמצעות משרד שרקון־בן־עמי־אשר. למשרד היה ביטוח רשלנות מקצועית של חברת איילון, חברה שנוה ייצג. הלקוחות, שכספם ירד לטמיון, הגישו תביעה נגד עורכי הדין. לנוה היה אינטרס שהתביעה תוגש, וכך ירשום שעות עבודה לחברת איילון.

שבוע לפני הריאיון של אורנשטיין עם השרה והנשיאה התקשר אליו נוה. "גמרת לפרק את 'אדמה?'" הוא פותח בשיחה, ומספר לו שהוא אמור להגן על משרד עורכי הדין הנתבע, דרך חברת הביטוח. אורנשטיין, מסיבות מקצועיות, סבור שבשלב זה לא נכון ללקוחות שנפגעו להגיש תביעה. אבל לנוה, כאמור, יש אינטרס עסקי שכן תוגש תביעה.

אורנשטיין: "אני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה, אבל אמרתי (למנהל המיוחד שכפוף לאורנשטיין) לא להגיש תביעה. אבל תהיה תביעה בסוף, חייבת להיות".

נוה: "תזרז אותו, שיתבע".

כמה ימים אחר כך שולח נוה לאורנשטיין ידיעה מ"גלובס" שלפיה הוגשה התביעה שבה חפץ, וכותב: "יש עבודה". על כך משיב לו אורנשטיין: "בהצלחה".

7. הסגנון

מלבד עסקת המינוי, נוה ואורנשטיין הרבו לרכל. את הדמות של נוה כולנו למדנו להכיר: רכלן, בוטה, גס רוח, עבד כי ימלוך. הוא הרבה לחלוק עם אורנשטיין את רשמיו. באף אחת מהשיחות — במאות דקות מצטברות — אורנשטיין לא עצר את נוה אפילו פעם אחת. הוא לא העיר לו, לא ביקש ממנו לחדול, לא תיקן את סגנונו. המזג השיפוטי נאלם דום גם כשנוה עלב בנשיאת המחוזי ברלינר, וגם כשלעג לנכותו של שנלר. הוא כינה את שנלר כמה פעמים "הנכה הזה" וצחק לקלנועית שבעזרתה הוא מתנייד. אורנשטיין שיתף פעולה עם הבדיחה.
הלעג של נוה לנכותו של שנלר
הלעג של נוה לנכותו של שנלר

נוה: "אתה יודע שנתן אשל, נתן אשל התקשר לאיילת"

אורנשטיין: "לא מאמין"

נוה: "התקשר לאיילת ומפעיל לחץ לטובת שנלר? נתן אשל. אתה לא אמור לדעת מזה. ההוא אבל עובד לא רע בכלל. נכה, נכה, אבל חבל על הזמן. בואנה"

אורנשטיין: "כן, גם בדברים אחרים זה היה ככה"

באחד הימים התקשר נוה לאורנשטיין לשיחה קצרה. הוא רצה לקפוץ אליו, ושאל באיזו קומה נמצאת לשכתו. אורנשטיין השיב שהוא יושב בקומה 19, וביקש ממנו לבוא "בהיחבא", שלא יראו.


הסתרת פגישה בין אורנשטיין לנוה
הסתרת פגישה בין אורנשטיין לנוה

נוה: "אני אעבור אצלך בסביבות 14:00-13:30"

אורנשטיין: "בסדר, אני פה"

נוה: "באיזו קומה אתה יושב בכלל? איפה?"

אורנשטיין: "19"

נוה: "19?"

אורנשטיין: "כן"

נוה: "טוב, אז ב-14:00-13:30 אני עובר אצלך"

אורנשטיין: "בהיחבא, ביי"

נוה (צוחק): "לא, אני אצעק במדרגות..."

אורנשטיין: "כן, כן, ראש הלשכה מגיע"

נוה: "אני אבוא עם ההוא, עם הקולגה שלך, נו, מה יש לו שם, כיסא גלגלים..?"

אורנשטיין: "קלנועית, קלנועית"

נוה: "אני אבוא איתו עם הקלנועית ביחד"

אורנשטיין (מגחך): "כן, אוקי, בסדר. אני פה, ביי"

בשיחה אחרת שיתף אורנשטיין את נוה שהוא לזקוק לשופטים פליליים, מכיוון שיש לו הרכב בראשות השופט גלעד נויטל (היום נשיא המחוזי), שמושבת במשך שנה, בעודו ממתין להתחלת הדיונים בתיק 512 — תיק דגל שעסק בפשע המאורגן. "אתה אומר שההרכב של נויטל יושב ומאונן?" תהה נוה, ואורנשטיין השיב לו: "כן, בדיוק ככה. ממש מאונן".

8. בעלה של השופטת

בנובמבר 2017, במה שסימן אולי את התנפחותו המוגזמת, התראיין נוה לעמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה" על הוועדה למינוי שופטים. התוכנית עוררה הדים רבים בשעתה, לאחר שנוה הסתובב עם מיקרופון בכנס לשכת עורכי הדין באילת והקליט את השופטים מתחנפים אליו. הנשיאה אסתר חיות אמרה כי התוכנית הציבה "מראה לא מחמיאה". ספק אם דימיינה את שיחות נוה־אורנשטיין. בין היתר תועד המפגש של נוה עם רות רונן, היום שופטת בבית המשפט העליון, שמונתה על ידי שר המשפטים אבי ניסנקורן בתקופת ממשלת בנט־לפיד. אז היא עוד היתה שופטת מוערכת שהשרה שקד הטילה וטו על מינויה — מכיוון ששמו של בעלה נקשר בקרן החדשה. אסנהיים שאל על כך את שקד, וזו השיבה: "זה פשוט קשקוש בלבוש".

אלא ששוב, ההקלטות מספרות סיפור אחר:

סיכול המינוי לעליון של השופטת רות רונן
סיכול המינוי לעליון של השופטת רות רונן

נוה: "איילת אמרה לי, אחרי שגומרים את הוועדה בספטמבר, אני קובעת לי שבוע להיפגש עם כולם (כל המועמדים לעליון) ולהתרשם, ואז עלה השם של רות רונן. אז היא צוחקת, איילת, ואומרת לי – היא מביאה את בעלה עם הקרן החדשה שמה?"

(אורנשטיין צוחק)

נוה: "וכאילו היא אומרת לי, 'זה אתה מבקש שאני אפגש? אם אתה מבקש שאני אפגש, אני אפגש, אבל לא חבל על הזמן?' הסיכוי שרוברט אילטוב, שנורית קורן ושאיילת שקד יצביעו בשבילה כל כך קלוש בקונסטלציה הנוכחית. השאלה איך אני מסביר לה את זה, כאילו... אני בשמחה אשב איתה, אין לי כלום נגדה"

...

אורנשטיין: "כן, אבל, יכול להיות. השרה מינתה אותי ולא את שנלר"

נוה: "אתה יודע בדיוק למה (אורנשטיין צוחק). והיא גבתה על זה. סליחה, אתה לא מזוהה עם שמאל קיצוני"

אורנשטיין: "לא, לא, ממש לא"

נוה: "בעלה הוא פעיל או דירקטור בקרן החדשה. לא יודע למה היא... אתה יודע את זה, לא?"

אורנשטיין: "יודע משהו, לא יודע בדיוק"

נוה: "פעיל, תורם, דירקטור, לא יודע מה, בחבר נאמנים של הקרן הזאתי, לא זוכר מה איילת אמרה לי. כאילו, אבל איילת יודעת את זה. כאילו, היא יודעת את זה".

...

נוה: "חבל שהיא צבועה פוליטית"

אורנשטיין: "נכון מאוד. יש קונצנזוס עליה בעורכי דין, יגידו לך שהיא משפטנית סופר, שהיא ישרה כמו סרגל, יעילה, יעילה"

נוה: "הכל טוב ויפה. מחר אתה יושב מול איילת. תראה איך בשנייה, אם אתה רוצה שיסור חינך בעיניה, אתה אומר לה להגיד רותי רונן וכאלה, וואלה דקה אחרי זה אני מקבל שיחה ממנה, היא אומרת לי, מה זה היציאות שלו?"

נוה, כאמור, היה שותף מרכזי במאמץ של שקד לקדם שופטים שמרנים וימנים ושיחק תפקיד מפתח בשינוי פניו של בית המשפט העליון. הוא עשה זאת ביודעין, תוך הבנה מלאה של העתיד לבוא.

"מה, אתה יודע איך הנשיאה (מרים נאור) נשמה לרווחה (כשמונתה איילת שקד לשרת המשפטים?)", שאל נוה את אורנשטיין באחת השיחות, "הם פחדו שיבוא להם יריב לוין".

"נכון, אל תגיד את זה", השיב אורנשטיין וצחק.

"אני דיברתי עם נאור", המשיך נוה. "אמרתי לה, נו? נו? יש לכם תלונות על איילת? עוד מעט יבוא לכם יריב לוין, נראה אתכם".

אורנשטיין: "הדברים הוצאו מהקשרם"

השופט איתן אורנשטיין מסר בתגובה: "צר לי שיש גורמים הפועלים, ולא בפעם הראשונה, משיקולים שאינם ענייניים, תוך הוצאת דברים מהקשרם, סילוף האמת והעובדות, ומתוך רצון להכפישני שלא בצדק, למחזר אירועים שהתרחשו לפני כשמונה שנים, ואשר פורסמו לראשונה לפני כחמש שנים".

אפי נוה מסר כי "פרסום הדברים בידי 'הארץ' הוא מעשה חמור שנעשה בדריסה ורמיסה של פרטיותי. בשל כך אין בכוונתי להתייחס לעניינים אישיים".

משרת המשפטים לשעבר איילת שקד נמסר בתגובה: "השופט אורנשטיין נבחר לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי תל אביב מהטעם הפשוט כי הוא היה המועמד המתאים ביותר, החלטה שהוכיחה את עצמה בהמשך.

"במקרה האמור, על אף שהמועמד הנוסף —השופט שנלר (שהוא אגב שופט מצוין) — זכה לתמיכה בקרב פעילים פוליטיים שהפעילו אי אלו לחצים (שלא בשליחותו), בחרה שקד למנות את המועמד המתאים ביותר לניעור ניהולי של בית המשפט המרכזי במערכת.

"יצוין כי השופט אורנשטיין זכה לתמיכה מקיר לקיר — הן נציגי לשכת עורכי הדין והן ראשי מערכת בתי המשפט תמכו במינויו. בניגוד לנטען בכתבה, למינויו לא נכרכה שום הסכמה בנושא מינוי דיינים.

"באשר לשופטת רות רונן, שקד התנגדה למינוייה לעליון ולמינויים של מספר שופטים אחרים בשל שיקולים מקצועיים ועניינים שבמדיניות בלבד, לאור פסיקותיהם. שקד הצליחה לבנות מחנה שמרני בבית המשפט העליון והתנגדה למינויים של שופטים פרוגרסיבים ליברלים. בנושא רונן, שקד אף שוחחה על פסיקותיה עם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז"ל. פועלה של בעלה לא היווה המניע לאי התמיכה בה, אלא כאמור פסיקותיה שדיברו בעד עצמן. בדיוק כפי שהתנגדה למינויים של מועמדים אחרים בשל פסיקותיהם, ללא קשר לבני זוגם".

השופט כבוב: יש להקל על מחבלים שלא שוחררו בעסקת חטופים מטעמי שוויון

בעקבות אמירתו של כבוב, סנגורים של נאשמים בעבירות טרור החלו לצטט את דבריו בתיקים שונים. פרקליטות מחוז ירושלים על דברי שופט העליון: "קביעה משוללת יסוד, מדובר בכורח".
אבישי גרינצייג | 18 במרץ, 2024, כאן 11

שופט בית המשפט העליון ח'אלד כבוב אמר בדיון לפרוטוקול כי שחרור מחבלים נאשמים בטרור במסגרת עסקת חטופים צריך להשפיע ולהקל גם על נאשמים בטרור שלא שוחררו, מטעמי שוויון. הפרקליטות התנערה לחלוטין מדבריו. כבוב דן בתיק הארכת מעצר של נאשם בעבירת טרור שהועמד לדין על הרכבת מטעני צינור בכוונה לפגוע בשוטרים. כך פורסם הבוקר (שני) בכאן רשת ב.

לדבריו, מכיוון ששלושה מבין הנאשמים שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי המעצר של הנאשם הנוסף, שלא שוחרר במסגרת העסקה. "מי שהחליט מי ישוחרר ומי לא זו לא הממשלה אלא התביעה, ולכן אתם צריכים להתחשב בזה ולהסכים לשחררו לאיזוק אלקטרוני", אמר השופט לתביעה. בעקבות אמירתו של כבוב, סנגורים של נאשמים בעבירות טרור החלו לצטט את דבריו בתיקים שונים.

ח׳אלד כבוב - שופט בבית המשפט העליון

במכתב התלונה נכתב בין היתר כי "מדינת ישראל נמצאת במלחמה על חייה. מדינת ישראל בכל רגע נתון נלחמת על חיי אזרחיה בצפון ובדרום. מחבלים ארורים חטפו נשים, תינוקות, ילדים וקשישים תוך פשעי מלחמה חמורים ביותר. עקב כך מדינת ישראל הייתה חייבת לעשות חילופי חטופים מול המחבלים. והנה הבוקר בחר השופט חאלד כבוב בדיון על הארכת מעצר של מחבל להגיד: שמכיוון ששלושה מבין הנאשמים בפרשה שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי המעצר של הנאשם שלא שוחרר במסגרת העסקה.

כבוב אמר לתביעה: מי שהחליט מי ישוחרר ומי לא, זו לא הממשלה אלא התביעה ולכן אתם צריכים להתחשב בזה ולהסכים לשחררו לאיזוק אלקטרוני .

בארגון בצלמו ציינו כי "הדבר גרם נזק רב ביותר למדינת ישראל. בעקבות כך סנגורים של נאשמים בעבירות טרור החלו לצטט את דברי כבוב בתיקים שונים."

תלונה על התנהלות השופט חאלד כבוב בדיון שאמר - שמכיוון ששלושה מבין הנאשמים בפרשה שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי  המעצר של הנאשם שלא שוחרר במסגרת העסקה.

תלונה על התנהלות השופט חאלד כבוב בדיון שאמר - שמכיוון ששלושה מבין הנאשמים בפרשה שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי המעצר של הנאשם שלא שוחרר במסגרת העסקה.


אורי שוהם - מועמד פסול לכל תפקיד ציבורי


חכמינו אמרו קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. מי שנגוע בטוהר המידות – לא ישפוט אחרים על טוהר המידות.
הרב שמואל אליהו ,  ז' באדר ב תשפ"ד, 17.03.24, ערוץ 7

שמעתי שיש מחשבה למנות את השופט אורי שוהם ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. התפקיד שלו ושל הוועדה הוא להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים, ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים.

חכמינו אמרו קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. מי שנגוע בטוהר המידות – לא ישפוט אחרים על טוהר המידות. מי שידוע במשפט מעוקל – לא יכול לבדוק אם נפל פגם או דופי במינוי ציבורי.

2.08.2018 - טקס פרידה מאורי שהם בבית המשפט העליון. פרקליט המדינה שיו ניצן נואם בפני שופטי העליון על הליך שיפוטי תלוי ועומד ובכך מזהם אותו.

האם בתפקידו כנציב התלונות על השופטים הוא נשא פנים למקורבים אליו באופן מופגן? האם בכל פעם כשהייתה תלונה על מי מחבריו שסרח, הוא הכשיר כל שרץ שהוא בלי לבדוק כלל, העיקר שהחברים שלו יצאו נקיים?

האם יש אדם שסיאב את מערכת המשפט כמוהו? בימיו לא היה טעם להתלונן על שופטים שהם חברים שלו, תמיד הוא ימצא דרך לזכות אותם. כך הוא איבד לחלוטין את האמון של הציבור.

כשהייתה תלונה על נשיאת בית המשפט העליון לשעבר על קידום חברותיה, על שפיטה בתיקים שבעלה היה מעורב בהם ובהם יש לה ניגוד עניינים, הוא מיסמס את התלונה והכשיר את כל עוולותיה.

הוא לא קרא לה לסדר כשהיא תקפה את הממשלה בניגוד מובהק לחוק. הוא לא קרא את השופט עמית לסדר כשהוא השתתף בפגישות שנגעו בעינינו, והיה מנוע משפטית להשתתף בהן.

כך הוא מיסמס את התלונה כנגד השופט בית המשפט העליון כבוב שעבר על החוק ופרסם את העסק הפרטי של הילדים שלו בניגוד לחוק. הוא קיבל את טענותיו של כבוב שהוא לא היה כלל במשרד של בניו ובנותיו, והתעלם משקריו הגסים שאותם סתרו תמונות ברורות וגלויות שפורסמו בכל מקום.

השופט שוהם לא חושב שהוא חייב דין וחשבון לאזרחים על המעללים שלו. הוא הרגיש כמו כל העליונים שחושבים שהם לא צריכים לתת דין וחשבון על שום עוול שלהם. כך הוא הכשיר שלל גדול של עוולות משפטיות שנעשו על ידי שופטים אחרים. לדעתו מותר לשופטים מה שאסור לאזרחים פשוטים. את התקיפות המשפטית הוא שומר לאזרחים הנחותים. שם הוא מדקדק על קוצו של יוד ואף מעבר לכך.

די להזכיר כי הוא קרא פעמיים לנזוף נזיפה חמורה ברב הראשי לישראל הראשל"צ יצחק יוסף וביקש לקרוא אותו לשימוע לפני פיטורים על דברים שהוא עשה במסגרת תפקידו. הוא לא העלה כלל על דעתו שיש לרב ראשי בישראל חופש דת וחופש דיבור לפחות כמו שיש לגברת אסתר חיות. בוודאי כאחראי על מערכת הכשרות במדינת ישראל. על החוצפה הזו בלבד היה צריך לפטר את שוהם ובוודאי לא למנות אותו לתפקיד כל כך בכיר.

אני קורא לכל מי ששירות הציבור יקר לו, לכל מי שטוהר המידות חשוב בעיניו, לכל מי שחושב ששופטים צריכים לשמור על רמת מוסר בסיסית לפחות כמו כל אזרח, לכל מי שחופש הדיבור וחופש הדת במדינת ישראל יקר לו - לא להצביע בעד מועמדותו הפסולה של שוהם.

אורי שהם - מועמד פסול לכל משרה ציבורית - הרב שמואל אליהו ,  ז' באדר ב תשפ"ד, 17.03.24, ערוץ 7