בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

מבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד במשפחת האומנה יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
.
"טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטלין
בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין ע"פ חוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
.

קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה