פרשת הבלוגרים: הלכת גרוסקופף על יחסי הסנגוריה הציבורית והמיוצג

19.12.2018 - הסנגוריה הציבורית הנה גוף במשרד המשפטים המייצג נאשמים המימון המדינה. בשל כך נוצרות מספר נקודות העלולות להוות בעיה בייצוג נאות:
1. המימון שהמדינה מקצה לייצוג הנו נמוך בהרבה מהמקובל בשוק ולכן קיים חשש כי ייפגע הייצוג.
2. הסנגור הציבורי כפוף לנהלי הסנגוריה הציבורית ולהנחיות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה המחליטה גם בענייני ההליך השיפוטי הנוגעים למיוצג כגון קו ההגנה.

 לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט גרוסקופף ע"פ 7211/18 מה- 29.11.2018 הקלק כאן

ב- 29.11.2018 פסק שופט העליון גרוסקופף פסק דין שאפשר לראות בו הלכה על יחסי המיוצג והסנגוריה.

מדובר בערעור של הסנגוריה הציבורית להתפטר מייצוג נאשם מספר 2 בפרשת הבלוגרים (צבי זר). לטענת הסנגוריה הציבורית מר זר פועל באופן עקבי במקביל לסנגוריו תוך שהוא מנהל למעשה באופן עצמאי לחלוטין קו הגנה שונה, בניגוד להמלצותיהם. הדבר בא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שהוא מגיש באופן עצמאי בקשות לבית המשפט, מחזיק בדעה שאם לא יידונו כל טענותיו כפי שהן, לא תהיה הגנתו ראויה, ולמעשה מבקש להחזיק בהגה המשפטי כשתפקיד הסנגורים הוא להיענות לכל דרישותיו או גחמותיו. בעקבות כל אלה הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה להשתחרר מייצוגו של מר זר. כב' השופט גרוסקופף דחה הערעור.

חשיבות ייצוג נאשם

על חשיבותו של הייצוג המשפטי להבטחת זכויות הנאשם להליך פלילי הוגן ציטט כב' השופט גרוסקופף את דבריו של השופט חיים כהן ז"ל, אשר ציין כך באחד ממאמריו:
"שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונעמוד על ייצוגו. בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים בו מתנהלים לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו היסודית והראשונית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר"
49 , (חיים כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 .((1970)
בנוסף הוסיף גרוסקופף:
 "גם אם הייתה לנאשם התמחות מקצועית מתאימה, אין זה תרחיש רצוי שאדם ייצג את עצמו בהליך פלילי, בוודאי כשמדובר בכתב אישום מורכב, הנושא אפשרות לעונש מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, לנאשם בהליך פלילי ישנה מעורבות אישית רגשית גדולה בהליכים בעניינו, ולכן נוכחות סנגור, ה"מנותק רגשית" ומסוגל להביט על הדברים באופן מקצועי ואובייקטיבי, היא משמעותית ביותר".


מתי יכולה הסנגוריה להתפטר מייצוג נאשם?

כב' השופט גרוסקופף כתב ארבעה סיבות מהסנגוריה יכולה להתפטר מייצוג נאשם ופרט דוגמאות. גרוסקופף ציטט סעיף 16 לחוק הסנגוריה הציבורית הקובע כי הפסקת ייצוג תבוצע ברשות בית המשפט.

להלן ארבעת הסיבות היכולות לאפשר הפסקת ייצוג הסנגוריה:
1. חדלה להתקיים הזכאות לייצוג.
2. המינוי הושג שלא כדין.
3. סירוב לשתף פעולה עם הסנגור הציבורי - חלופה זו הנזכרת גם בסעיף 17 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ובית המשפט העליון מפרש אותה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד. כך למשל, כאשר הנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי איננו מעוניין בייצוג, על אף שהוסברה לו מלוא משמעות הדבר על ידי בית המשפט. שיתוף פעולה של נאשם עם סנגורו אין משמעו כי על הנאשם לקבל כל עצה של הסנגור, ולומר אמן אחר כל המלצותיו. עמדת הסנגור כבודה במקומה מונח, ולרוב טוב יעשה נאשם אם ישמע לה. ואולם, בסופו של דבר, הסנגור מנהל את הגנת הנאשם, ולא את הגנתו שלו. מכאן שלנאשם הזכות לומר את דברו, ובעניינים מסוימים אף מסורה לו זכות המילה האחרונה. כך, למשל, גם אם הסנגור סבור כי על הנאשם להודות בעניין זה או אחר, לא ניתן לכפות על הנאשם לקבל את עצת הסנגור, ואם הוא מסרב לעשות כן, אין לראות בכך משום סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית.
4. חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות - שימוש בחלופה זו עלול ליצור התנגשות בין שתי זכויות העומדות לנאשם, ולהטיל עליו חובה לבחור ביניהן: מחד גיסא, זכות הנאשם לייצוג, ומאידך גיסא, זכותו לבחור את קו הגנתו. בשל הקשיים הללו ניתן לטעון שאין להכיר בכלל בקיומה של חלופה זו (אלא כשהיא עולה לכדי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית, אז למעשה יכנס המקרה בגדר החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה), ומכל מקום אף אם נראה אותה כעומדת בפני עצמה, יש לפרשה בצמצום רב.

סוף דבר
השופט גרוסקופף דחה בקשת הסנגוריה לאי ייצוג של נאשם 3  הואיל והנאשם לא ביקש הפסקת ייצוגה של הסנגוריה  וזכותו של נאשם 3 לבחור את קו הגנתו גם אם אינה עולה בקנה אחד עם קו ההגנה של הסנגוריה.

















פרשת הבלוגרים: 22 חודשים במעצר ו- 4 חודשים ללא ייצוג משפטי

16.12.2018 - העיתונאית העצורה לורי שם טוב מבהירה לשופט המעצרים הימן התנהלות משפט המעצרים. שם טוב מוחזקת 22 חודשים במעצר ומזה כ- 4 חודשים אינה מיוצגת.

להן ציטוט מההבהרה לשופט המעצרים אברהם הימן:
"לעניין ייצוג הסנגוריה קבע כב' השופט שגיא בהחלטתו בתיק ת"פ 14615-04-17 מיום ה- 05.11.2018 (עמוד 5 שורה 15): "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג... מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". משמעות "נקודת הרתיחה" הנה בין השאר שהסנגוריה אינה עונה למבקשת בכל דבר ועניין, כל שכן יוזמת שחרור המבקשת או מצטרפת לבקשות שמגישה המבקשת לבית המשפט. המבקשת לא תרחיב הדיבור על התבטאות הסנגוריה נגדה בבית המשפט ומחוצה לו.
בפועל המבקשת אינה בייצוג הסנגוריה מיום 09.08.2018 , כפי שהודיע הסנגור המחוזי לראשונה לבית המשפט הנכבד מיום 28.08.2018 על הפסקת הייצוג.
מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו המבקשת כלואה במעצר ממושך מאוד, ומזה כארבעה חודשים ויותר אין לה ייצוג במשפט מורכב המחייב ייצוג."

מצורפת הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן.

הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן

הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן

פרשת הבלוגרים: הסנגוריה הציבורית ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב

16.12.2018 - השופט בני שגיא דחה בקשת הסנגוריה להתפטר מייצוגה של לורי שם טוב ובכך נשללה אפשרות מימון המדינה להגנה על שם טוב.
שגיא החזיר למעשה את הסנגוריה לייצג את שם טוב למרות שכתב בהחלטתו מה- 05.11.2018: "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג... מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". בכך למעשה תמשיך הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" לייצג את שם טוב.
שם טוב במעצר נזה כ- 22 חודשים ועד היום לא היתה פגישת עבודה אחת בינה לבין מי מסנגוריה בענייני המשפט המורכב שבו היא מואשמת.

מצורפים:
החלטת השופט שגיא מיום ה- 16.12.2018שבה קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב
קטע מהחלטת שגיא מיום 05.11.2018 שבו הוא קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" ויש לממן עו"ד פרטי במימון המדינה.

החלטת השופט שגיא מיום ה- 16.12.2018שבה קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב
החלטת השופט שגיא מיום ה- 16.12.2018שבה קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב

קטע מהחלטת שגיא מיום 05.11.2018 שבו הוא קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" ויש לממן עו"ד פרטי במימון המדינה.
קטע מהחלטת שגיא מיום 05.11.2018 שבו הוא קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" ויש לממן עו"ד פרטי במימון המדינה.

פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת - הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.
בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת ... אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".
בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.


נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להורדה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים - תלונה נגד ירון גת - הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת
צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת

בירור לקוני נציבות תלונות הציבור על שופטים


פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

השופט ברנט מאשרת מחיקת עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת לאחר החזרת ספרי הקודש
השופט ברנט מאשרת מחיקת עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת לאחר החזרת ספרי הקודש

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג ,  10/12/2018 , מעריב

הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.

רישום ופתיחת תיק מתוך נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת

הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.

מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.

אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.

עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".

קישורים:

האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק

נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת, מאת מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר



כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג ,  10/12/2018 , מעריב




פרשת הבלוגרים: מדוע מופיע הכיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקולים של דיוני מעצר למרות שהדיונים מתקיימים בנוכחות קהל?

 דצמבר 2018 - תלונה על כך הוגשה לשופט הימן. בתלונה נטען כי הכיתוב "דלתיים סגורות" למרות שהדלתיים פתוחות פוגע בפומביות הדיון וגם יוצר בעיה כאשר מוגש ערר משום שאז מוגדר תיק הערר בדלתיים סגורות אסור לכניסת קהל.

הימן טען כי הורה למזכירות להסיר הכיתוב "דלתיים סגורות" על פי החלטה שהחליט אך המזכירות שבה ומעלה הכיתוב.
מצורפים צילומי בירור התלונה

להורדת הבירור בקובץ pdf הקלק על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/10AadSGXgK9ePryXGG7eZGZh7q85-3Bbd/view?usp=sharing



בירור תלונה 768-18 - נציבות תלונות הציבור על שופטים
בירור תלונה 768-18 - נציבות תלונות הציבור על שופטים