כלא נווה תרצה חסם עצירה מלהתקשר לעורך דינה

06.06.2017 - במהלך דיון מעצרה על העיתונאית לורי שם טוב הועלתה טענה ע"י בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' כי כלא נווה תרצה בו עצורה, חסם אפשרות התקשרות בטלפון העצירה אליו. עו"ד רבינוביץ' ביקש מכבוד השופט הימן להורות לפתוח החסימה בתקשורת הטלפונית והוסיף: "לא יעלה על הדעת הדבר הזה שהרי זכות יסוד של המשיבה וזכות היוועצות עם בא כוחה".
כבוד השופט הימן העלה לתשומת לב הממונים בשב"ס: "אם נכון הדבר אזי ללא הוראה מפורשת בחוק או החלטה שיפוטית הדבר אסור. יש להתיר שיחות טלפון בין המשיבה לבא כוחה".

להלן הקטע מהפרוטוקול מיום 06.06.2017:









הפרקליטות כפתה - אורי שוהם החליט בניגוד לחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

פרקליט בבית משפט
פרקליט בבית משפט
04.06.2017 - מאה ימים במעצר ללא כתב אישום, חומר ראיות והקראת כתב אישום שטרם נסתיימה ימשכו לפחות עוד יומיים עבור העיתונאית לורי שם טוב. למה? משום שאין לה לובי שיוכל להגן עליה ופרקליטות המדינה ובית המשפט העליון דורסים את החלשים. זאת ניתן להסיק מהחלטת כב' השופט אורי שוהם על המשך מעצרה של העיתונאית שם טוב.

לצפיה / הורדת החלטת השופט אורי שוהם בש"פ 4311/17 - הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' המייצג את העיתונאית שם טוב טען כי מרביתם הגדול של חומרי החקירה, לא נמסרו לו וליתר הסנגורים בתיק, וזאת בחלוף כ 60- ימים מאז הוגש כתב האישום נגד שם טוב ויתר הנאשמים.
הפרקליטות ע"פ עיקרון הדפוס הבירוקרטי טענה מנגד כי בדיון במחוזי בעוד יומיים תועמד "המסה הקריטית" של חומר החקירה.
כב' השופט אורי שוהם הביע הזדהות עם שם טוב ואמר כי מדובר במצב שאיננו משביע רצון, וזאת בלשון המעטה אולם לבסוף יישר קו עם הפרקליטות בניגוד לחוק המעצרים, והניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקבע כי מן הראוי להמתין לדיון במחוזי שיתקיים ביום 6.6.2017 , בתוך יומיים יודיע בא כוח העוררת אם הוא עומד על הערר ובמידה שזו תהיה עמדתו, ייקבע הדיון בערר בתוך ימים ספורים.

להלן החלטת השופט אורי שוהם



דו"ח פתולוגי - תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

בית משפט
בית משפט
"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.


 
מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

משטרת ישראל יחידת הסייבר מציגה כיצד מלבינים פני חשוד ברבים

פברואר 2017 - השיטות הבזויות של משטרת ישראל יחידת הסייבר לתפירת תיק והשחרת פניהם של חשודים לעיני קהל ועדה כדי לצבור נקודות להארכת מעצר חשודים.
העיתונאים מוטי לייבל, לורי שם טוב ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017. יחידת הסייבר של משטרת ישראל פעלה בשיטות נבזיות להתיר דמם של החשודים בעיני הציבור ובתי המשפט.
התוצאה: החשודים שהוגש נגדם כתב אישום עצורים כמאה ימים מבלי שהוצג חומר ראיות לבית המשפט שבו יוכלו להוכיח חפותם וטרם הושלמה הקראת כתב האישום בפניהם.
בסרטון ששודר בחדשות 2 ליל שבת מוצג רס"ב דרור בוזגלו מיחידת הסייבר של מחוז תל אביב מוליך את העיתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק בידיו וברגליו באולמות בית המשפט לעיני צלמים ועוברים ושבים, ואחד המתלוננים עו"ד שחר שוורץ מתגרה בחשוד האזוק כשבידו מצלמה.



 שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי צווי חיפוש בבית הבלוגרים

האם כבוד השופט עלאא מסרווא בית משפט השלום תל אביב ידע על מה חותם בפרשת הבלוגרים. מסרוואה חתם על צווי חיפוש לקויים, בחלקם לא ציין מהות החשד והעילה לחיפוש, בחלק לא צוין שמו של מי שהובא בפניו, בחלק לא מילא כראוי את שם נשוא החיפוש. רשלנותו של מסארווה מטילה ספק אם ידע על מה הוא חותם כשחתם על צווי הארכת מעצר החשודים בפרשת הבלוגרים.
  נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי, איציק וולף , news1 , 17.05.2017

נבת"ם - דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליט
מאי 2017 - דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:
1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.
2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון
3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה
4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון


לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי - בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:










כבוד התולעת

כבוד התולעת
כבוד התולעת
מאי 2017
כבוד התולעת הוציא צווי חיפוש בבתי העיתונאים
ואולי סתם חתם עליהם, ללא ציון מהות החשד או העילה
וללא שם השוטר שהביא לפניו את הצו
כבוד התולעת החליט לעצור את העיתונאים
לאחר שעיין בדוחות החסויים שרק הוא והתובע ראו
כבוד התולעת קבע שהעיתונאים מסוכנים,
מבלי שיכלו להגיב על הדוחות החסויים 
כעבור ארבעים יום הוגש כתב האישום
כבוד התולעת מסר את כתב האישום לעצורים
וקיבל החלטה שאולי קרא אותו בפניהם, או אולי מצא פגם בהקראה
כבוד התולעת החליט על עוד שלושים יום למעצר
וזאת מבלי שעיין בחומר ראיות, הרי מותר לו על פי החוק
ביום השלושים ואחד להגשת כתב האישום החליט כבוד התולעת המעצר ימשך
הרי העצורים אשמים בסחבת,  ולכן ישארו במעצר
כעבור עוד עשרה ימים אמר כבוד התולעת כי מצא ניצוץ ראייתי בבקשות
ולכן יוארך מעצר העיתונאים בעוד שבועיים, ולשם מה צריך ראיות הרי יש ניצוץ
כבוד התולעת מקפיד על משמעת כדי שכבודו יראה בעליל
לכן מוציא מהאולם ללא כל התראה כל אזרח או עצור שהפריע או אמר מילה
כבוד התולעת מעורר רחמים, מה יעשה ללא המדים


העיתונאית עצירה לורי שם טוב הגישה עתירת אסיר נגד מתקן שב"ס נווה תרצה

בחורה בכלא22.05.2017 - העיתונאית לורי שם טוב עצורה במתקן שב"ס "נווה תרצה" הגישה עתירת אסיר בגין עונש שלילת קנטינה; עישון פסיבי בתאי מעצר במרתף בית המשפט, וחסימת מספרי טלפון שאליהם היא רוצה להתקשר.

בעתירה נטען כי שלילת קנטינה תיפגע בבריאותה של העותרת משום שלא תוכל לקנות מוצרי הגיינה בסיסיים. גם העישון הפסיבי בתא מעצר במרתף בתי המשפט פוגע בבריאותה של העותרת. בנוסף נטען כי חסימת העותרת מלהתקשר למספרי טלפון של חברים קרובים אליה פוגעת בזכויותיה של העותרת לטפל למול תביעות אזרחיות, ועניינים אחרים מול רשויות שונות.

 דיון בעתירה קבוע ליום 12.7.2017 שעה 08:30 בבוקר בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בפני השופט ארז יקואל.

 לצפיה / הורדת העתירה בקובץ פורמט pdf הקלק כאן Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008