בית משפט לענייני משפחה - חשד להתנהלות שיפוטית מופקרת בדלתיים סגורות - השופט אריאל בן ארי

שופט לענייני משפחה אריאל בן אריכמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד השופט אריאל בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.קישור
בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".

הכתבה שר המשפטים יעקב נאמן שוקל קובלנה נגד שופט שספג תלונות הורים , תומר זרחין , הארץ , 23.08.2011
ההליך המשמעתי, שבסופו יכול השופט להיות מועבר מתפקידו, נשקל בשל תלונות נגד בן ארי שנמצאו מוצדקות

שר המשפטים יעקב נאמן שוקל, בצעד נדיר, להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נגד שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, אריאל בן ארי. נאמן עירב בכך באחרונה את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבוחן אפשרות זו.

הקובלנה נשקלת עקב פנייה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שקיבל תלונות נגד השופט בשנים האחרונות ומצא שהן מוצדקות. עניינן של התלונות עיכובים במתן פסקי דין ובהחלטות, והדרך שהשופט מנהל תיקים בבית המשפט הגדול בישראל לענייני משפחה, ברמת גן.

שר המשפטים מוסמך להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט לבית הדין המשמעתי לשופטים, המוקם אד-הוק. בתום ההליך נקבע אם להרשיע את השופט או לזכותו, והסנקציה החמורה ביותר היא העברה מכהונה. מקורב לשופט בן ארי אמר אתמול ל"הארץ" ש"קומץ הורים מנהלים נגדו מסע נקמה, והדברים כנראה משפיעים גם על ראשי המערכת".

בן ארי, המיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, קיבל בעבר פעמיים איומים מאבות לילדים שנפגעו מהחלטותיו השיפוטיות. הוא נחשב שופט שנוי במחלוקת. נמתחת עליו ביקורת מצד ארגונים הנאבקים לזכויות אבות.

כמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.

בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".

לפני שנתיים החליט גולדברג שתלונה נוספת הנוגעת לבן ארי מוצדקת. אשה שהיתה צריכה לקנות דירה, שמנהל עיזבון הוציא למכירה, המתינה כשנתיים לאישור של בן ארי לעסקה.

בחודשים האחרונים פנה א"י, אב לילד, לשר נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ואיים להגיש עתירה לבג"ץ אם בן ארי יישאר בתפקידו. לטענת האיש הוא המתין במשך כשנה וחצי לאישור הסדרי ראייה של בנו, שרשויות הרווחה קבעו, ולאחר שנקבעו ההסדרים הוא הגיש 15 בקשות לקביעת דיון דחוף על הפרת הסדרי ראייה מצד האם, אך אלה נמחקו בסופו של דבר באחת בידי בן ארי, בדיון בעניין אחר, שהאב נעדר ממנו בגלל מחלה. לטענתו, בן ארי "רומס את הזכות החוקתית להליך הוגן".

מקורב לשופט אמר אתמול ל"הארץ" ש"עושים לו עוול. הוא שופט מסור, שרואה בשיפוט שליחות. קומץ הורים ממורמרים משגעים את המערכת ומפעילים לחץ. הוא לא שופט מגמתי, הוא לא חד צדדי, הוא שקול". עו"ד פלדמן סירב להתייחס לדברים.

דובר משרד המשפטים מסר, מטעם וינשטיין, כי "העניין בבחינה". מהנהלת בתי המשפט נמסר ש"התלונות בבדיקה".

קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.

השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

החלטה

בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.

התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.

לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.

כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.

בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.

טענות המבקשים

המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.

המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים:

מחדלים חמורים שופטי בתי משפט לענייני משפחה - עיכוב החלטות בענייני נפשות - מדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים 2010

שמואל בוקובסקי - קונספציית האימוץ שקרסהידוע כי בתי משפט לענייני משפחה עוסקים בענייני נפשות. עובדה זאת אינה מונעת משופטים רשלנים ומסואבים לא פעם לעשות מחדלים פאטליים כגון עיכוב במתן החלטות, המסבים נזקים בלתי הפיכים לפרטים ומשפחות.

עיכוב החלטה מזונות לקטינה שנה וחצי לאחר הדיון

החלטה שעניינה מזונות לקטינה ניתנה למעלה משנה וחצי לאחר הדיון האחרון שהתקיים בעניין זה. רק לאחר הגשת תלונה על כך לנציבות. הנציב קבע, כי גם בהתחשב בעומס העבודה המוטל על השופטת. אין הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן החלסה שעניינה מזונות לקטינה. עניין כזה מחייב דיון מהיר והכרעה דחופה. התנצלותה של השופטת אין בה כד להביא על תיקונו את הפגם החמור שנפל בהליך. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 505/10, משפחה)

עיכוב החלטה למימוש הסדרי ראיה
- שבע שנים מאבק משפטי לפגוש את הנכדה

בשנת 2003 הגישה מתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לקיים הסדרי ראיה עם נכדתה. בשנת 2008 נדחתה התביעה, והמתלוננת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר בפסק דינו קיבל את הערעור וחייב את הנתבע, אבי הילדה, להתיר לה לפגוש את נכדתה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פיקוח והסדרת המפגשים
כחודשיים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי . הגישה המתלוננת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, מאחר שהאב לא קיים את פסק הדין. החלטה בבקשה ניתנה כעבור למעלה משנה מאז הוגשה. הנציב קבע. כי השופטת לא פעלה בצורה נמרצת דיה על מנת לקדם את קיום המפגשים ברוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2003 על ידי המתלוננת, סבתא המבקשת לפגוש את נכדתה, אשר במשך כשבע שנים נאבקה על קיום המפגשים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ראוי היה כי השופטת תפעל בצורה נחרצת ותקיפה יותר ליישום פסק הדין, ובכלל זה מתן החלטה דחופה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וקיום דיונים דחופים בפרק זמן קצר. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 583/10, משפחה)

עיכוב מתן החלטה בבקשה לביטול מינוי אפוטרופסות

מתלוננת. עורכת דין,. הגישה בשמו של חסוי בקשה לבטל מינוי של אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. בבקשה צוינה הדחיפות במתן החלטה מאחר שנמנעת מהחסוי גישה לחשבון הבנק ולקצבאות המגיעות לו והוא חושש לשימוש לרעה בכספיו. בדיון בבקשה נדונו כשירותו של החסוי לנהל את ענייניו בעצמו,. הצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי וזהותו. השופטת קבעה, כי החלטה בבקשה כמו גם בבקשת המתלוננת בדיון להשיב לחסוי את תעודת הזהות של שניטלה ממנו, יינתנו במועד אחר ויישלח לצדדים. ההחלטה בבקשה ניתנה רק כעבור שנה מאז הדיון. בעקבות פניית הנציבות לשופטת לקבל את תגובתה לתלונה. הנציב קבע, כי על השופטת היה ליתן החלטה עניינית בבקשה תוך פרק זמן סביר לאחר הדיון. לא כל שכן כשההחלטה הייתה חשובה להמשך ניהול ההליכים בתיק. לייצוג החסוי ולאופן ניהול רכושו. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 915/09, משפחה)

עיכוב בקשה דחופה למימוש הסדרי ראיה

מתלונן הגיש בקשה דחופה לבית המשפט בה ביקש. כי גרושתו תיתן לו פרטים על מקום מגוריה החדש אליו עברה יחד עם הקטינים שבמשמורתה ועל מוסדות הלימוד שלהם הבקשה הוגשה לאחר שהאם והקטינים עברו, לטענתו, למקום המגורים החדש והאם סירבה למסור לו את הפרטים המבוקשים, ובכך נמנע ממנו לראות את ילדיו ולממש את הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטות שניתנו. השופטת החליטה לקבל את תגובת האם תוך 20 יום . האם הגיבה באיחור, ההחלטה ניתנה לאחר כחודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. הנציב קבע, כי מדובר בבקשה דחופה של המתלונן לגרום לכך שהוא יוכל לראות את ילדיו, לאחר שלפי הטענה, הסדרי ראיה קודמים שקבע בית המשפס לא קויימו. המתלונן הביא לתשומת לבה של השופסת את העובדה, שלא ניתנה החלטה בבקשתו . אך למרות תזכורות אלה, ניתנה ההחלטה רק בחלוף כחודשיים מהיום שנקבע לתגובת האם ובחלוף חודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 335/10 משפחה)

עיכוב החלטה להפשרת כספים לקבורת חסוי שנפטר

עורך דין ייצג אשה שהייתה אפוטרופוסית של בעלה המנוח, שהיה חסוי. החסוי נפטר טרם שהועבר חלקו בכספים שאמורים היו להשתלם לו. במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט פנתה האשה בבקשה להשתמש בחלקו של החסוי לכיסוי הוצאות ההלוויה, השבעה והקבורה שלו, אשר היו עדיין מצויים אותה עת בחשבון נאמנות ע''ש המתלונן. החלטה להעתר לבקשה ניתנה כעבור כשלושה חודשים מאז הוגשה. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה הנציב קבע, כי האמור בבקשה מלמד על מידת דחיפותה, אף אם דבר הדחיפות לא צוין בה במפורש. מדובר בבקשה פשוטה בהחלטה קצרה. שלא הייתה כל הצדקה לעכבה כחודש. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 731/10 משפחה)

ליקוי בניהול הפרוטוקול

בהחלטה של שופטת בית משפט לענייני משפחה נרשם, כי אחד מבא כוחם של הצדדים מתנהג בדרמטיות רבה. בירור הנציבות העלה, כי הדיון היה רווי מתח מתחילתו, וכי התנהלותה של השופטת הייתה תגובה להתרחשות באולם, שלא חרגה מהנדרש. אולם ההתרחשות האמורה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול. ולא די היה בכך שנכתב בהחלטה כי בא כוחה של המתלוננת מתנהג בדרמטיות רבה. אמירה שפרטיה עלומים. מסעם זה נמצאה התלונה מוצדקת (מספרנו 76/10, משפחה)

קישורים:

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
.

.
קישורים

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.

המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.

מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.
.
פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי

.
מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.
בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.
"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)

שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה
ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..

שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.
בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות
הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).

שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...
בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).

בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.
בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה

המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...
התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"
קישורים:

הרחקת תינוק בן יומו מהוריו בניגוד לחוק ולכללים - שופטת המחוזי חיפה שושנה שטמר

שושנה שטמר - ניתוק עוללים מהוריהם על סמך גחמותיהן של עובדות סוציאליותמאי 2011 - ענא (חי') 4525-05-11 - מדובר בבני זוג, הנשואים זה לזו מאז שנת 2007. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הבכור (להלן - "ט'"), יליד 2008. הוא נמצא במשמורת הוריה של האשה מאז היותו בן מספר חודשים. הילד השני, א', שעליו נסוב האירוע, הוא תינוק, כבן חודשיים ומחצה.
בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער, ובית משפט מחוזי בחיפה בראשות השופטת שושנה שטמר, שיתפו פעולה באופן מלא עם ראשויות הרווחה והרחיקו את היילוד מהוריו בלא שיש בידם בדל ראיה אלא כפי שרשמה השופטת שטמר: "בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11".
אמירות נבובות כאלו כעילה להרחקת ילד ממשפחתו אופייניות למערכת הרווחה והמשפט המצייתת לה כפתי בשל העובדה שדיונים אלו מתנהלים בדלתיים סגורות הרחק מביקורת הציבור, ואת המחיר משלמים המוחלשים באוכלוסיה.

מערכת הרווחה והמשפט בראשות השופטת שושנה שטמר רמסו באופן בוטה את זכויות האדם, פגעו במרקם המשפחתי, תוך תירוצים שונים ומשונים על אבחונים וטיפולים נדרשים.

עלילה מספר 1 - עוסיות בית החולים (עו"סית נעה שילינג) מסרבות לשחרר את האמא ותינוקה מבית החולים מסיבה לא ברורה
סעיף 4 - עם לידת התינוק א' ב- 6.3.2011, לא שוחררה האם מבית החולים, מאחר שהצוות במחלקה (עובדת סוציאלית נועה שילינג) התרשם כי יש נחיצות להשאיר את האם עם תינוקה להשגחה ולקבלת מידע משירותי הרווחה בקהילה (אגף הרווחה חיפה) שהיו באותה עת בשביתה של העובדים הסוציאליים.
האם היתה במעקב פסיכיאטרי במהלך שהותה בבית החולים. הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם בבית החולים, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין.

עלילה מספר 2 - עובדת סוציאלית נועה שילינג מלימעלילה כי תפקוד האם "לא תקין", העו"סית שילינג מעלילה ומקטרגת נגד האם במקום לעזור ולהנעים את שהותה הארוך והמיותר בבית החולים
סעיפים 5-6: בדיווח מיום 31/3/11 של הגב' נעה שילינג, עו"ס יולדות וילודים בבית החולים בו ילדה האם, נכתב כי חל שינוי מהותי בהתנהלות האשה בין הפגישה הראשונה, שהיתה כשבוע לפני דיווח זה לבין הפגישה האחרונה, ביום הדיווח. התרשמותה של העו"ס היתה כי "היא הייתה מבולבלת מאד, נרגשת ונסערת, בכתה ללא כל סיבה הנראית לעין. לא זכרה האם האכילה את בנה במהלך היום או לא, לא זכרה האם חיתלה אותו או לא, ניגשה להאכילו ללא בקבוק מטרנה". עקב התרשמותה, ביקשה העו"ס של בית החולים מגורמי הרווחה המטפלים "מעורבות דחופה ואת החלטתכם לגבי שאלת שחרור התינוק לבית הוריו". כמו כן ביקשה העו"ס לעכב את שחרורה של האם עד לאחר פגישה נוספת עם פסיכיאטר, וצויין שהאם הסכימה לכך.
בעקבות דיווח זה, הוציאה פקידת הסעד לחוק הנוער צו חירום, שאיפשר לאם להישאר בבית החולים עד ליום 3/4/11.
בינתיים התקבל דיווח מבית החולים מיום 3/4/01, לפיו ההתרשמות של הצוות ושל הפסיכיאטר היתה חיובית לגבי האם.

עלילה מספר 3 - עובדת סוציאלית בוועדת החלטה (לשכת הרווחה חיפה - זויה לרנר) מעלילה על האמא כי היא תוקפנית, חשדנית... - במקום לסייע לאמא שזה עתה ילדה מעכסות העו"סיות בפיהן נגד האם.
סעיף 6 - בתאריך 4/4/11 התקיימה במחלקת הרווחה ועדה לתכנון טיפול. בני הזוג הגיעו יחד לאותה ישיבה. נכתב על ידי העו"ס שהאם נראתה מוזנחת, התנהגה בתוקפנות ובחשדנות וכי לא נראה היה שהיא מבינה את מצבה. האם סרבה לקבל כל עזרה מהגורמים המטפלים, למעט עזרה של סומכת בשעות היום.

עלילה מספר 4 - פקידת הסעד לשכת הרווחה חיפה מעלילה בבית משפט קמא כדי שיאשר הרחקת הילד מהוריו
סעיף 6 - בפנייה לבית המשפט הובא סיכום חוות דעתה של פקידת הסעד: "מהיכרותנו את המשפחה לאורך זמן וקשר אינטנסיבי עימם אנו עדים לתנודות מאד חדות בתפקודם ובמצבה הרגשי של גב' ז' (האם, הערה שלי ש.ש) כאמור, בחיפה אין לבני הזוג משפחה מורחבת ומחלקתנו יכולה לסייע בשירותי סומכת לשעתיים ביום בלבד. מר ז' מתכנן להמשיך את לימודיו ואנו חוששים כי מצבה של האם, מ', לא יאפשר לה לטפל בתינוק בן חודש. להערכתנו המקצועית מדובר בפעוט בסיכון גבוה".

בית משפט קמא (לנוער) מאריך צו חירום ב- 30 יום ללא הכרזת נזקקות בניגוד לתקדים בית משפט עליון
בתיק דנ"א 6041/02 נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 - צו ביניים, לחוק הנוער". בית משפט עליון קבע כי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מיידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי.
שופט בית משפט לנוער לעומת זאת קרע את הקטין מאימו לחודש בעילה של: (סעיף 7): "בדיקת המשפחה המורחבת על מנת לבדוק אפשרות סיוע וכן חייב את ההורים לשתף פעולה עם המטפלים בהם בתחום בריאות הנפש". וזאת למרות שציין השופט מפורשות כי אינו פוסל את מסוגלותם של ההורים לגדל את התינוק.
בית משפט קמא הוציא ילד מביתו לשם בדיקת אפשרויות שונות ומשונות ע"י העובדים הסוציאליים המעלילים כשאין בידו בדל ראיה כי ההורים מסוכנים לתינוק שזה עתה נולד.

השופטת שושנה שטמר מאשרת הארכת צו חירום להרחקת הילדים מהוריהם ללא נזקקות וללא סכנה ממשית ומידית לחייהם
סעיף 18 - בשל החשש לשלומו של הילד, בשל התקופה הקצרה עד לדיון הקרוב, ובשל כך שעדין לא הובאה לפני בית המשפט תוכנית מגובשת לעזרה ופיקוח להורים, בהתחשב בכך שועדה רב מקצועית של הגורמים המטפלים עומדת להתכנס ביום 24/5/11, החלטתי שלא לקבל את הערעור.
שושנה שטמר מתווה מדיניות של דריסת זכויות אזרחים מוחלשים בדרך של לקיחת ילדיהם ע"י המדינה על סמך גחמותיהם ועלילותיהם של פקידות סעד ועובדות סוציאליות בלא שישנה ראיה קונקרטית בדבר מסוכנותם של ההורים לבנם התינוק.
שטמר יוצרת נורמות פסולות של יחס מרושע כלפי אשת משפחה שזה עתה ילדה וכבר העובדות הסוציאליות בבית החולים ובוועדת החלטה בוחנות במשורה את התנהגותה ותפקודה ומסיקים מסקנות חפוזות לקחת בכפייה ממנה את הוולד תוך גרימת עוגמת נפש כאב, והוצאות כספיות למשפחה כולה.


חוסר שקיפות - משיקולים תמוהים - השופטת שושנה שטמר
שושנה שטמר אינה מציינת את שמו של שופט/ת בית משפט קמא נגדו היה הערעור. שושנה שטמר אינה מציינת את שם בית החולים משם החלו תוקפנות העובדות הסוציאליות נגד היולדת והוולד, שטמר מחסירה שמות עובדות סוציאליות, פקידות סעד ונוכחים בוועדת ההחלטה.
הסתרת המידע החיוני ע"י שטמר מעלה תמיהות ופוגם באמינות הגופים ופסק הדין.

קישורים:

אפוטרופסות לאישה בגוף וברכוש - מעמד ההורה, הבנים, ופקידת הסעד בעיני בית משפט לענייני משפחה - השופט אסף זגורי

שופט אסף זגורי - שימוש במושגי פולחן לנחגוח ביקורת על פקידי סעדדצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.
השופט זגורי החליט בתום דיון כי האם תישאר בבית האבות לשם הובאה בחסות שירותי הרווחה ללא תיאום עם המשיב, השופט מינה את הבן והבת אפוטרופוסים בגוף, ואפוטרופוס חיצוני ברכוש.

החלטת השופט זגורי (מה- 28 בנובמבר 2010) המשתרעת על כ- 15 עמודים מראה על תפיסת הרווחה ומערכת המשפט לענייני משפחה ויחסה לנפשות הפועלות בהליך מינוי בכפייה אפוטרופוסים לאמהות ואבות משפחה.


השופט אסף זגורי ופקידת הסעד שמינה נכשלו בטיפול באישה ומשפחתה
השופט לענייני משפחה אסך זגורי ופקידת הסעד שמינה הותירו משפחה מסוכסכת, האמא הוצאה מביתה ומשפחתה לבית אבות בפתאומיות ללא ידיעת בנה (המשיב ג') ובניגוד לרצונה ונכפה עליה להישאר שם. מונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש למרות רצון ילדיה להיות אפוטרופוסים.

מעורבות בית משפט לענייני משפחה ופקידת הסעד הביאו לאובדן כל סמכות הילדים בגורל אימם
בתחילת הדיון סבר השופט זגורי כי יש למנות את הילדים לאפוטרופסים על האמא: " יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה. החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה... סברתי שנסיבות העניין הלמו מינוי מי מבני המשפחה דווקא כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה ולא גוף חיצוני. זאת בייחוד לאחר שנודע לבית המשפט כי ביום 15/9/2010, החסויה הוצאה מביתה לבית האבות". (סעיפים 2, 6)
ואולם החלטתו בסוף הדיון היה נטרול הילדים מכל סמכות אפוטרופסות על אימם מאחר והבת שרצתה להיות אפוטרופוסית לבדה ביקשה הכרעה שיפוטית. השופט אומנם פסק כי הילדים יהיו אפוטרופוסים בגוף אך כפה הישארות האם בבית אבות. האפוטרופסות ברכוש קבע השופט לגוף חיצוני.


השופט אסף זגורי מאשים ופוגע בילדיה של האשה, ומעצים את פקידת הסעד במינוח מעולם הפולחן

השופט זגורי מכנה את בני המשפחה בהחלטתו "ניצים": "פקידת הסעד סבורה, כי נוכח "המלחמות" בין הניצים, הפתרון הנכון והראוי ביותר הוא הכנסת החסויה לבית האבות". (סעיף 35)
עמדות לא יציבות: "עמדת המשיב 3 אינה יציבה" (סעיף 37) ועוד...
מאידך במשפט אחד הוא מרמז על קדושת פקידת הסעד ומכנה התנהגות הבן כמהלך אימים: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה" (סעיף 50). ועוד...

אין לקבל התבטאותיו המיותרות של השופט אסף זגורי, מדובר במשפחה אשר אירוע קשה רובץ על כתפיה ולעתים יתכנו כעסים במקרים כאלו, מאידך הכינויים שמתייג השופט זגורי את בעלי הדין מיותרים ואינם תורמים לקידום טובת האמא וילדיה, אלא להשחרת שמם של ילדיה ולעיוות המשפט והצדק.
המחמאות הפנטזיונריות מעולם הפולחן שמרעיף אסף זגורי על פקידת סעד - עבודת קודש, יוצרים עיוות דין. זגורי מנסה ליצור רושם כי יש לקבל ולהאמין לכל מוצא פיה של הפקידה, בעוד יש להסתמך על עובדות והיגיון. ועל זה נאמר: "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, טו)

מינוי אפוטרופוס לחסויה מבלי שבית המשפט שמע את דעתה אם היא מסוגלת להבין בדבר וניתן לברר דעתה כנדרש בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השופט אסף זגורי מקדיש כ- 23 סעיפים להסביר מדוע האישה חסויה ובסוף קובע שהיא חסויה (סעיף 32), ואולם הנדרש ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 לא בוצע. לא צוין בשום מקום בהחלטת השופט שמע את החסויה אם היא מבינה דבר. חירותה ורכושה היקרים מכל נלקחו מהאישה מבלי שהיתה התייחסות כלשהי לסעיף 36 החשוב.

בעיית אבחנה בין עובדות לדעות בהחלטת השופט זגורי
בסעיף 21 כותב זגורי בהחלטתו: "בתעודת עובד ציבור של פקידת הסעד מיום 28/8/10, נקבע מפורשות כי מצבה הקוגניטיבי של החסויה אינו טוב, עושה רושם כי היא אינה צלולה, יש לה זכרון חלקי, ובזכות אותו מצב קוגניטיבי ירוד המרחיק אותה מהמציאות, היא לא נקלעה לקלחת המריבה בין ילדיה (עמ' 4 לתסקיר)"
זגורי מתייחס אל עמדת פקידת הסעד כי מצב האישה הקוגנטיבי ירוד, אינו טוב, אינה צלולה, וכו' כאל עובדות. זגורי כותב ומשתמש בביטויים אובייקטיביים אמינים כגון: התסקיר מכונה "תעודת עובד ציבור", ועמדות פקידת הסעד מכונות "קביעות" ("נקבע מפורשות כי מצב...").
גישתו של זגורי מוטעת. פקידת הסעד היא סובייקט בעל רגשות ואינטרסים, והתרשמותה אינה עובדה אלא דעה שיש לבחון ולאמת. בנוסף החסויה היא גם סובייקט שלפעמים התנהגותו משתנה מעת לעת.
בדו"ח ועדת סלונים נבו מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. - מן הראוי היה כי השופט זגורי יתייחס ביתר זהירות ל"קביעותיה" של פקידת הסעד שמינה.


השופט אסף זגורי סבור כי אין לפקפק בתעודות רפואיות המוגשות לבית משפט לענייני משפחה
השופט כותב בסעיף 24 בהחלטתו: "תעודת רופא הינו הכלי הראשון במעלה שבית המשפט מסתמך עליו במינוי אפוטרופוס לחסוי. אם בית המשפט יתחיל לפקפק במהימנות כל תעודה רפואית שתוגש לפתחו, לא תהא לא כל אפשרות לסייע לחסויים בזמן אמת ולמנות אפוטרופסים".
עמדתו של השופט זגורי מוטעת מיסודה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע כי בית המשפט ישמע את החסוי אם הוא מבין דבר וזה הדבר הקובע (מה שזגורי לא ביצע). בנוסף ידוע כי מומחים רפואיים נוטים לכתוב חוות דעת ע"פ בקשת המזמין, או שהמזמין חוות דעת רפואית בוחר מראש מומחה המתאים לו.


פקידת הסעד פעלה בדרך תוקפנית ופתאומית להוצאת האישה מביתה לבית אבות ללא צו בית משפט
השופט זגורי כותב: "על מנת להימנע מספק ספיקה, ראוי היה כי פקידת הסעד הייתה פונה בעצמה לבית המשפט ו/או מפנה את הצדדים בבקשה מתאימה, בייחוד שעה שלא הייתה דחיפות ובהילות בהוצאת החסויה לסידור החוץ ביתי"

ניגוד עניינים - פקידת הסעד שהוציאה בתוקפנות את האישה מביתה לבית אבות גם קובעת את מצבה במוסד - ע"פ זגורי
זגורי כותב (פסקה 55): "בדיווח פקידת הסעד מיום 24/11/10 אשר נעשה לבקשת בית המשפט לאחר שפקידת הסעד נפגשה עם החסויה, עולה כי החסויה במצב פיזי טוב מאוד והופעתה הפיזית אף השתפרה לעומת הופעתה עת התגוררה בביתה. זאת ועוד, היא שידרה נינוחות ולא אמרה ו/או הביעה צער על המעבר ואף לא דיברה על חזרה לביתה ו/או על געגועים לביתה. החסויה לא שידרה מצוקה והתייחסה למעבר מביתה לבית האבות כמהלך שנעשה בהסכמתה".
זגורי ביקש ומקבל את חוות דעת פקידת הסעד על מצבה של האישה בבית האבות, למרות שפקידת הסעד היא ששלחה אותה לשם בצורה תוקפנית ופתאומית, וכן בנה של האישה ביקר את פקידת הסעד על כך. ברור שבנסיבות אלו פקידת הסעד תציג שמצב האישה טוב ואכן כך רשמה הפקידה בדיווח.
זגורי מקבל את הדיווח הלוקה בניגוד עניינים כ"תורה מסיני".


שימוש במינוח הפולחן עבודת הקודש ככלי ניגוח
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
תפיסתו של שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי היא שפקידת הסעד עושה "מלאכתה בקודש", קל וחומר לתפיסתו כי השופט עוסק ב"מלאכת קודש הקודשים" שהרי הוא השופט מעליה, הוא מינה אותה ומחליט אם לקבל את המלצותיה ואם לאו. בנוסף לתפיסתו יש עוד אלפי עובדים סוציאליים ושופטים העושים מלאכתם בקודש וקודש הקודשים. בדימויים אלו מעולם הפולחן יש מסר ברור לבעלי הדין ולאזרחים כי שופטי משפחה ופקידי הסעד עושים עבודת קודש ואין לחלוק עליהם, ומי שחולק או מבקר את עושה מלאכתו בקודש הוא כופר.

ביקורת על פקידי סעד כמוה כלהלך אימים
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
טענתו של השופט זגורי כי מהלכים על פקידת הסעד אימים נובעת מכך ש"ב"כ המשיב 3 (הבן), כי מהלך זה של הוצאת החסויה מביתה לבית האבות לא היה על דעתו של המשיב והיה בגדר חטיפה ברשות פקידת הסעד", כלומר אין מדובר פה באיומים או תקיפה על פקידת הסעד אלא ביקורת של בן שפקידת הסעד הובילה להוצאת אימו המאובחנת באלצהיימר מביתה ומשפחתה לבית אבות ללא ידיעתו.
מדוע אם כן טוען השופט זגורי על פעולת ביקורת בבית משפט בדלתיים סגורות כנגד פקידת סעד כ"להלך אימים"?
התשובה ברורה: השופט זגורי מסביר זאת בהמשך משפטו: "על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה", כלומר פקידת הסעד עושה עבודת קודש ומי שמבקר אותה הרי הוא כופר, ומן הסתם גם "מהלך אימים".

קישורים: