מדוע מערכת המשפט רודפת אחרי העיתונאית לורי שם טוב?

מערכת המשפט "תפרה" לעיתונאית לורי שם טוב כתב אישום של 120 סעיפים על העלבת עובדי ציבור. לשם טוב אין השכלה משפטית והיא אינה מיוצגת על ידי עורך דין במשפט האדיר והמורכב המתנהל נגדה. לורי שם טוב הייתה במעצר בבית סוהר נווה תרצה במשך שנתיים וחודשיים.
צוות "המקור" מנסה להסביר מדוע מערכת המשפט רודפת אחרי העיתונאית לורי שם טוב. מ"המקור" - 20.06.2019).


מדוע מערכת המשפט מתעללת בעיתונאית לורי שם טוב?

רדיו כל חי , חיים ולדר , 17.06.2019

אתה יכול לחשוף, להדליף ולפרסם כל העולה על רוחך, רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט ומאסר של 12 שנה על "השמצת עובדי ציבור ונבחרים".
י"א סיון התשע"ט|חיים ולדר




כותרת קטנה, שלא הייתה לה כל התייחסות באמצעי התקשורת, צריכה הייתה להדיר שינה מעינינו, משום שהיא מבשרת החמרה במגמת ההשתלטות של הדיקטטורה השמאלנית על השלטון במדינה.
“הפרקליטות מבקשת לגזור על העיתונאית לורי שם טוב 12 שנות מאסר”.
האם אי-פעם שמעתם על עיתונאי במדינת ישראל שישב יום בכלא? שבכלל נעצר?
לא. אתם לא שמעתם. כי זה מעולם לא קרה.

אז מה עשתה העיתונאית לורי שם טוב שהפרקליטות מבקשת לגזור עליה 12 שנות מאסר? וזה אחרי שנתיים שהיא ישבה במעצר ללא משפט?
כעת קחו כיסא ותשבו עליו. האשמה של שם טוב היא שהיא השמיצה עובדי ציבור ונבחרים והדליפה כתבי אישום.
אתם קוראים נכון. זו האשמה וזה העונש שהפרקליטות רוצה לגזור עליה, והמעניין ביותר הוא שאנשי התקשורת לא מרימים קול זעקה ולמעשה תומכים בצעדי הפרקליטות.

שלא תבינו לא נכון. הטור הזה אינו בא כדי לתמוך במעשיה של לורי שם טוב שפגעה בעובדי ציבור השמיצה והעליבה אותם. הוא בא לשים סימן שאלה גדול ואימתני. שהרי, עיתונאים רבים עושים את זה. משמיצים עובדי ציבור ונבחרים, חושפים עליהם דברים עוד לפני שהם עצמם יודעים מזה, מדליפים הקלטות מחדרי החקירות ביניהם כאלה שממש משפילות ומבזות את הנחקר ובני משפחתו וגם מדליפים כתבי אישום ביניהם כאלה שיש בהם פגיעה חמורה בקטינים. אז איך זה שעיתונאים ידועים ומפורסמים מקבלים פרסים על החשיפות שלהם, ואילו לורי שם טוב שכתבה ברשת החברתית לאיזה 200 איש, הולכת לעונש של 12 שנות מאסר? מה הסיפור כאן?

האמת היא, שהסיפור של לורי שם טוב נוגע לכל אחד מאתנו מפני שהוא שופך אור על המציאות שאנו חיים בה. מציאות שמוסתרת מאתנו בחכמה, בתבונה ובערמומיות.

לכאורה, אנו במדינה חופשית בה מותר לכל אחד לחשוב, להתבטא ולפרסם את כל מה שנראה לו.
אבל האמת שאנו חיים במדינה עם שלטון דיקטטורי כוחני שאין בו חופש עיתונות, אין בו חופש ביטוי, אין בו צדק ואין בו חירות.

אתה יכול לחשוף ולפרסם כל העולה על רוחך רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של השולטים בפועל – אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתכתוב משהו או תחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט, מאסר ארוך ושיימינג שהוא לפעמים לא פחות מעונש מוות.

רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב

רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב - מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019

אתה יכול לחשוף, להדליף ולפרסם כל העולה על רוחך, רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט ומאסר של 12 שנה על "השמצת עובדי ציבור ונבחרים".
י"א סיון התשע"ט|חיים ולדר

כותרת קטנה, שלא הייתה לה כל התייחסות באמצעי התקשורת, צריכה הייתה להדיר שינה מעינינו, משום שהיא מבשרת החמרה במגמת ההשתלטות של הדיקטטורה השמאלנית על השלטון במדינה.
“הפרקליטות מבקשת לגזור על העיתונאית לורי שם טוב 12 שנות מאסר”.
האם אי-פעם שמעתם על עיתונאי במדינת ישראל שישב יום בכלא? שבכלל נעצר?
לא. אתם לא שמעתם. כי זה מעולם לא קרה.

אז מה עשתה העיתונאית לורי שם טוב שהפרקליטות מבקשת לגזור עליה 12 שנות מאסר? וזה אחרי שנתיים שהיא ישבה במעצר ללא משפט?
כעת קחו כיסא ותשבו עליו. האשמה של שם טוב היא שהיא השמיצה עובדי ציבור ונבחרים והדליפה כתבי אישום.
אתם קוראים נכון. זו האשמה וזה העונש שהפרקליטות רוצה לגזור עליה, והמעניין ביותר הוא שאנשי התקשורת לא מרימים קול זעקה ולמעשה תומכים בצעדי הפרקליטות.

שלא תבינו לא נכון. הטור הזה אינו בא כדי לתמוך במעשיה של לורי שם טוב שפגעה בעובדי ציבור השמיצה והעליבה אותם. הוא בא לשים סימן שאלה גדול ואימתני. שהרי, עיתונאים רבים עושים את זה. משמיצים עובדי ציבור ונבחרים, חושפים עליהם דברים עוד לפני שהם עצמם יודעים מזה, מדליפים הקלטות מחדרי החקירות ביניהם כאלה שממש משפילות ומבזות את הנחקר ובני משפחתו וגם מדליפים כתבי אישום ביניהם כאלה שיש בהם פגיעה חמורה בקטינים. אז איך זה שעיתונאים ידועים ומפורסמים מקבלים פרסים על החשיפות שלהם, ואילו לורי שם טוב שכתבה ברשת החברתית לאיזה 200 איש, הולכת לעונש של 12 שנות מאסר? מה הסיפור כאן?

2. האמת היא, שהסיפור של לורי שם טוב נוגע לכל אחד מאתנו מפני שהוא שופך אור על המציאות שאנו חיים בה. מציאות שמוסתרת מאתנו בחכמה, בתבונה ובערמומיות.

לכאורה, אנו במדינה חופשית בה מותר לכל אחד לחשוב, להתבטא ולפרסם את כל מה שנראה לו.
אבל האמת שאנו חיים במדינה עם שלטון דיקטטורי כוחני שאין בו חופש עיתונות, אין בו חופש ביטוי, אין בו צדק ואין בו חירות.

אתה יכול לחשוף ולפרסם כל העולה על רוחך רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של השולטים בפועל – אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתכתוב משהו או תחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט, מאסר ארוך ושיימינג שהוא לפעמים לא פחות מעונש מוות.


רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב - מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019
רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב - מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019

רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב - מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019
רגע לפני הדיקטטורה - מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב - מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019


שיחה עם ענבל חרמוני על פרשת הבלוגרים

יוני 2019 - יעל דן משוחחת עם ענבל חרמוני יו"ר איגוד העו"ס על פרשת הבלוגרים. חרמוני טוענת כי העובדות הסוציאליות סובלות מאלימות קשה מצד המטופלים שלהן והיא מאשימה בכך את הבלוגרים.

במהלך השנים החל מפרשת העלמות ילדי תימן, ילדי הגזזת ועד ימינו, פועלות העובדות הסוציאליות כחלק ממנגנון דורסני המפעיל פרקטיקה של הרשויות וביניהן העובדות הסוציאליות לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעת חייו וקניינו. פרקטיקה זו חולשת החל מהוצאת ילדים מהבית למסגרות ללא פיקוח וללא מורא החוק, הוצאת קשישים מהבית לבתי אבות שם סובלים מסימום והתעללות והשתלטות על רכושם באמצעות אפוטרופסים. הפרקטיקה מלווה בסימום המטופלים במסגרות הרווחה בסמים פסיכיאטריים קשים להוזלת עלות החזקתם. הפרקטיקה כוללת גם השפלת הורים במרכזי קשר עד ניתוק הילדים מהוריהם, והשפלת הורים בוועדות החלטה.

פרשת הבלוגרים - עדכון 13.06.2019

נרדפת על ידי מערכת המשפט עקב היותה עיתונאית. פרשת הבלוגרים - עדכון 13.06.2019- פרקליטות המדינה החליטה על העונש עוד טרם החל המשפט. פרקליטות המדינה מפיצה שמועות כזב בתקשורת כאילו הסתיים המשפט וכי הבלוגרים הורשעו בכל סעיפי האישום ומה שנשאר זה לקבוע כמה שנים יקבל כל אחד מהנאשמים, בעוד המשפט טרם החל. לורי שם טוב כאמור ללא השכלה משפטית ואינה מיוצגת במשפט זה על פי החלטת השופט בני שגיא למרות כתב האישום האדיר בהיקפו הכולל 120 סעיפי אישום. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 למשך שנתיים וחודשיים בחשד לעבירות שיימינג במרשתת. ב- 03.05.2019 שוחררה שם טוב לחלופת מעצר בביתה.

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ

הפגנה למען שחרורה של שם טוב, בשנה שעברה - צילום: מתוך עמוד הפייסבוק
הפגנה למען שחרורה של שם טוב, בשנה שעברה - צילום: מתוך עמוד הפייסבוק


הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.

כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור , רויטך חובל, הארץ, 10.06.2019
הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור , רויטך חובל, הארץ, 10.06.2019

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור , רויטך חובל, הארץ, 10.06.2019

מדוע לורי שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית?

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, 15) והכוונה היא כי אדם פתי, מתפתה בקלות להאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק.
לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ובפשיטת רגל וכנגדה כתב אישום עב כרס של כ- 240 עמודים ו- 120 אישומים, ויתרה לאחר כשנתיים וחודשיים מיום מעצרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית.
בהחלטתו מיום ה- 03.06.2019 (מ"ת 14615-04-17) טען השופט בני שגיא שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה עקב חוסר אמון שורשי, וקשור להיותה של הסנגוריה הציבורית גוף הממומן על ידי מדינת ישראל. אולם על מנת להאמין בסנגוריה יש להתבונן ולבדוק קודם האם היא ממלאת את עבודתה בנאמנות ומסירות כלפי לקוחתה שם טוב.
מבדיקת התנהלות הסנגוריה כלפי לורי שם טוב עולה כי הסנגוריה לא פעלה בנאמנות ומסירות. לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים ללא משפט בחשד בעבירות "שיימינג" באתרי ג'אנק במרשתת. מעצר ממושך ללא משפט חסר תקדים המתאים למדינות אפלות. במקום לזעוק, הסנגוריה עמדה כאבן נגף לשחרורה של שם טוב מהמעצר וטענה כי "המפתחות" לשחרור בידיה של שם טוב אם תממן שני מפקחים שיפקחו עליה 24/7. מדובר בחלופת מעצר בלתי ישימה עקב מצבה הסוציו אקונומי של שם טוב כגון היותה בפשיטת רגל.
מה שחילץ את שם טוב מהמעצר הממושך הוא יוזמתה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר שהסנגוריה לא הייתה מוכנה להגיש.
בית המשפט למעצר סרב לקבל בקשות משם טוב לשחרורה בתואנה שהיא מיוצגת. בעוד הסנגוריה במשך כשנה לא הגישה בקשה אחת לשחרור שם טוב ממעצרה הממושך.
יתרה מכך, השכר הזעום שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה הציבורית וכפיפותם למדיניות המגבילה של הצוות הפנימי אינה מאפשרת להם לעשות מלאכתם באופן מינימלי במשפט אדיר מימדים ומורכב כנגד שם טוב הנאשמת העיקרית.
שגיא בהחלטתו מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון למנוע משם טוב לוותר על ייצוג הסנגוריה העלו חרס. שגיא אינו מציין התנהלות הסנגוריה כלפי שם טוב ומטיל האחריות להפסקת הייצוג על שם טוב על מנת למנוע ביטול המשפט עקב העדר ייצוג.


מצורף קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019
קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019