10 ביוני 2021 , הארץ , יהושע (ג'וש) בריינר - האורות באגף 3 בכלא קציעות נותרו דלוקים באותו הלילה. על הרצפה הושלכו בזה אחר זה כ–55 אסירים פלסטינים כפותים. מצלמות האבטחה באגף תיעדו סוהרים מתגודדים סביבם, מכים אותם באלות ובועטים בהם בעודם כפופים וידיהם מאחורי גבם. על האסירים נאסר לזוז או לדבר, והם הושארו כך במשך שעות רבות.
עשרות סוהרים נכחו באגף אסירי החמאס בכלא במה שהפך לאחד האירועים האלימים ביותר שהתרחשו אי פעם בבתי הסוהר בישראל, כפי שתיאר זאת בכיר בשב"ס. לפחות עשרה סוהרים תועדו מכים את האסירים, אך ביחידה הארצית לחקירות סוהרים בלהב 433 חקרו רק ארבעה מהם לפני שהוחלט לסגור את החקירה. העילה: "עבריין לא נודע".
זה קרה ב–24 במארס, 2019. המתיחות בין האסירים הביטחוניים והסוהרים היתה אז בשיאה, על רקע החלטת שב"ס להתקין בכלא מערכות טכנולוגיות שנועדו למנוע הוצאת שיחות מטלפונים סלולריים מוברחים שברשות האסירים. מוקדם יותר באותו הערב דקר אחד האסירים, פעיל חמאס, שני סוהרים ופצע אחד מהם קשה. שני הסוהרים פונו לבית חולים, ולאחר מכן פרצו לאגף סוהרים אחרים.
אסיר שנפצע באותו הלילה תיאר: "סוהר נתן לי מכות עם אלה מברזל, 7־8 מכות בערך. הוא כל הזמן אמר, 'אתה גבר לתקוף סוהרים?'
בתיעוד ממצלמות האבטחה באגף נראו כמה מהסוהרים כשהם תוקפים אסירים באגרופים, אלות ובעיטות, ללא התגרות מצדם. בהמשך נאספו האסירים, נכפתו והושלכו לחצר באגף, בין אוהלי המגורים, שם הוכו באלות. משב"ס נמסר אז לתקשורת כי במקום התפתחו מהומות לאחר פיגוע הדקירה, שאילצו את הסוהרים להשתלט על האגף. אלא שבתיעוד לא נראות מהומות. במקום, נראתה אלימות קשה מצד הסוהרים. כ–15 אסירים פונו באותו הערב לבית החולים סורוקה, שניים מהם במצב קשה.
"אף אחד לא התנגד"
אמיר סלום, בן 26 משועפאט, ריצה ארבע שנות מאסר באגף בגין תקיפת שוטר, חבלה, הצתה על רקע לאומני ועבירות נשק. בתלונה שהגיש סיפר על מתיחות גדולה בין האסירים לסוהרים, שהגיעה לשיאה באותו הלילה. "החליטו להעביר אותנו מאגף 4 לאגף 3. פתאום, באמצע המעבר, שמענו מישהו צועק 'דקירה! דקירה!'", סיפר. "תוך כמה דקות נכנסו סוהרים מיחידת מצדה (יחידת השתלטות מיוחדת של שב"ס, י.ב) והחלו לירות עלינו כדורי ברזל כאלה. ברחנו לקצה האגף".
אלא שתגובת שב"ס לא הסתכמה רק בהפעלת יחידת מצדה, ולאגף נכנסו גם סוהרים מיחידת כתר, האמונה גם היא על השתלטות על הפרות סדר. לטענת האסירים, אלו היו הסוהרים האלימים ביותר. "כבלו אותנו ואף אחד לא התנגד, ואז פשוט התחילו להכות אותנו באלות", סיפר סלום. "זרקו אותנו למרכז האגף כאילו שאנחנו כלום והכו אותנו בלי שנוכל להתגונן. שברו לי את הלסת, את השיניים ואת האף". לדברי סלום, אלה היו סוהרים מוכרים לאסירים, כאלה שפגשו באגף כל יום. "זה לא מנע מהם להכות אותנו בלי רחמים. היינו בטוחים שיהרגו אותנו שם", אמר. "כולם התפללו לאלוהים. רק אחרי שראו את הדם סביבי, אחד הקצינים הורה לפנות אותי למרפאה. גם בדרך לשם הכו אותי".
אסיר אחר באגף שנפצע באותו הלילה תיאר בתלונתו אלימות קשה ואקראית מצד הסוהרים. "סוהר נתן לי מכות עם אלה מברזל, 7־8 מכות בערך. הוא כל הזמן אמר, 'אתה גבר לתקוף סוהרים?'. לדבריו, הוא פונה לרחבה הגדולה באגף בעודו אזוק וידיו מאחורי גבו. "נשארתי כך כמה שעות", סיפר. "מהמכות נשברו לי שש שיניים ונפתח לי הראש בארבעה מקומות. אחרי שלוש שעות כבלו אותנו בזוגות ונשארנו ככה עד הבוקר. גם לקחו לנו את המזרנים ואת הבגדים, וככה ישנו שלושה ימים, בלי כלום. נשארנו עם הראש למטה. מי שהרים את הראש קיבל מכות".
האסיר עלי דענא, המרצה עונש מאסר של 20 שנה על ניסיון רצח וסיוע לרצח, טען בתלונתו כי הסוהרים ערכו מסע נקמה נגד האסירים. "קיבלתי מכות רצח מסוהרים רעולי פנים כשאני שוכב על הרצפה, בלי סיבה", סיפר. "זו היתה נקמה. אמרתי לאחד מהם שאני חולה כרוני והוא ענה לי שזה לא משנה. הם המשיכו במכות".
למרות שהתקרית תועדה, במשטרה המליצו לסגור את החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". האסירים שהתלוננו הצהירו כי יוכלו לזהות את הסוהרים שתקפו אותם, אך לא נערך מסדר זיהוי
אסיר אחר סיפר בתלונתו שהיה כבול מאותו הערב ועד למחרת בתשע בבוקר. "הסוהרים של יחידת כתר המשיכו לבעוט בנו ולהכות אותנו כל הזמן והוסיפו קללות גזעניות", סיפר. "אחד הקצינים אמר להם, 'תשחיתו להם את הפנים'". אסיר נוסף שהתלונן סיפר, "אי אפשר לתאר את מה שעבר עלינו באותו הלילה. אחד הקצינים צעק, 'אני רוצה דם!'. נשארנו שם כל הלילה רטובים וכבולים, בלי גישה לשירותים. הכל מתועד ואני מקווה שזה לא יעבור לסדר היום". 13 אסירים הגישו תלונות לאחר אותו הלילה, כולם ביקשו חקירה ראויה.
"כנראה שזה אני"
למרות שהתקרית תועדה, במשטרה לא הצליחו לאתר את כל הסוהרים שהיו באגף באותו הלילה. חוקרי המשטרה הסבירו כי לא ניתן לזהות את הסוהרים לפי מצלמות האבטחה. רק ארבעה סוהרים נחקרו, בחשד לתקיפה. אלו היו חקירות קצרות, עם ניסיונות מעטים מצד החוקרים לאתר את זהותם של סוהרים נוספים שנכחו באגף. למרות שהאסירים שהתלוננו הצהירו כי יוכלו לזהות את הסוהרים שתקפו אותם, לא נערך מסדר זיהוי.
אחד הסוהרים שנחקרו, אלון בייך מיחידת כתר, סיפר בחקירתו כי "איזוק האסירים באגף 3 נעשה תוך שימוש בכוח סביר להשגת המשימה". הוא לא נשאל על מה שהתרחש בחצר האגף, וחקירתו התמקדה בתקרית אחרת מאותו הלילה.
מפקד יחידת כתר בקציעות, אלברט גולדברג, גיבה בעדותו את התנהלות הסוהרים. "לאחר הדקירה רוב האסירים פונו לאגף 3, והחלה התפרעות של כלל האסירים, גם אלו שהיו מחוץ לאגף", סיפר. "הוחלט לערב כוחות כוננות כדי להביא לרגיעה... למיטב ידיעתי, היתה הקפדה על שימוש בכוח לביצוע המשימה ולא היו חריגות מכך". החוקרים הציגו לגולדברג את התיעוד מאותו הלילה אך ביקשו רק שיזהה עבורם את אחד הסוהרים שנראה מכה אסירים עם אלה. גולדברג לא ידע את שמו, ובכך תמה חקירתו.
חקירתו של סוהר נוסף, הרצל מרגולין, שזוהה בתיעוד מכה אסירים, היתה קצרה במיוחד. בתחילתה טען שהוא אינו מזהה את עצמו בסרטון שהוצג לו, אך לקראת סיומה שינה את גרסתו. "אני לא יכול להגיד בוודאות, כנראה שזה אני", אמר לחוקרים. "עבדתי לפי פקודות ונהלים. כל פעם היתה פקודה אחרת - פעם לכבול, פעם להוריד לרצפה". על פי תיעוד החקירה, כך התנהלה השיחה בינו לבין החוקרים:
חוקר: האם השימוש בכוח הוא סביר מבחינתך?
מרגולין: ברוב המקרים כן, סביר.
חוקר: מתי לא?
מרגולין: יכול להיות שהיו פעמים בודדות שאני מפליק פה ושם.
חוקר: מה זה מפליק?
מרגולין: אולי נתתי טיפה יותר אחרי מה שהם עשו... האסירים האלה תקפו, חלק ניסו לדקור וחלק נשכו ברגל.
חוקר: האסירים נראים כבולים, שוכבים על הקרקע, ואתה במשך דקות רבות תוקף אותם מבלי שהם עושים משהו. למה השתמשת בכוח כנגד האסירים האלה?
מרגולין: היתה התנגדות בחלק מהמקרים. ניסינו לנטרל את הסכנה. גם אם בחלק מהמקרים הפעלתי כוח שהוא לא סביר, לא ניתן לשפוט אותי בגלל המצב, האמוציות, הכאוס, החתכים של הקצינים והפינויים. אני בעצמי נפצעתי וגם המשכתי והייתי בפינויים. אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד, אני לא מכיר שם אף אחד.
בכך הסתיימה חקירתו של מרגולין. קצין החקירות של היחידה הארצית לחקירות סוהרים, פקד ולרי בלובשטיין, המליץ לפרקליטות לסגור את החקירה מאחר ש"במסגרת הטיפול בתיקים התקבל תיעוד וידאו אשר ממנו לא ניתן לזהות את האסירים. המתלוננים לא מציינים שמות של הסוהרים אשר תקפו אותם מלבד יחידות כמו 'כתר' ו'מצדה'. במסגרת טיפול בתיקים נחקרו סוהרים. לאור הנ"ל — עבריין לא נודע".
במכתב לפרקליטות המליץ גם קצין החקירות פקד יהודה אהרוני לסגור את החקירה. "בוצע שימוש בכוח לטובת ריסון והפסקת ההתפרעויות בכלא, ובמסגרת כך הופעלו כוח ואמצעים כאשר הכוח היה ממוגן ולכן לא ניתן לזהות סוהרים. לאור כך ממליץ לסגור בעילת עבריין לא נודע", כתב. המשנה לפרקליט מחוז דרום, יואב קישון, קיבל את המלצת המשטרה, והחקירה נסגרה. מי שכיהן כמפקד כלא קציעות בזמן התקרית, אביחי בן חמו, קודם בפברואר לדרגת גונדר ומונה למפקד מחוז מרכז.
המוקד להגנת הפרט הגיש ערר לפרקליטות נגד סגירת החקירה. "האירוע בקציעות הוא מקרה של אלימות בוטה וסיטונאית כלפי אנשים כפותים וחסרי אונים", אמרה עו"ד נדיה דקה מהארגון. "הניסיון של רשויות החקירה לברוח מאחריות, למרות התיעוד במצלמות האבטחה, הוא תעודת עניות ליחידה הארצית לחקירות סוהרים ולגופי החקירה בכלל. כשזו המציאות, אין זה הפלא שאלימות כוחות הביטחון כלפי פלסטינים היא כה שכיחה כאשר כך מטפלים בתלונות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בחקירה שהתנהלה בעקבות חשד לשימוש בכוח לא סביר של חלק מהסוהרים במהומות אלימות שהתחוללו בין כותלי הכלא, לאחר דקירה ופציעה של סוהר על ידי אחד האסירים. בניגוד לנטען, החקירה בוצעה ביסודיות ובמקצועיות תוך איסוף ממצאים וראיות מהזירה, ונחקרו באזהרה מספר סוהרים. כלל חומרי החקירה הועברו לעיון הפרקליטות שהחליטה לסגור את התיק".
משב"ס נמסר: "בשנת 2019 התרחש פיגוע מתוכנן בבית סוהר קציעות, במהלכו אסיר ביטחוני ניסה לרצוח שני סוהרים ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיון רצח. סוהר אחד פונה במסוק לבית החולים ואחר פונה בניידת לקבלת טיפול רפואי. מיד עם דקירת הסוהרים החלה מהומה באגף במעורבות עשרות אסירים שהביאה את הסוהרים לרסן את התוקפנות ולייצב מצב על מנת למנוע אירוע נוסף של פגיעה בסגל. במקביל לתחקור מבצעי של האירוע, הוחלט מבחינה ראשונית של התנהלות באירוע על עירוב יאח"ס לבחינת טענות שעלו מאסירים. לאחר חקירה החליטו ביאח"ס על סגירת התיק. בהתאם לכך ולאור נסיבות התיק והיעדר הראיות בו הבדיקה הסתיימה".
מהפרקליטות נמסר כי "על החלטת הסגירה של חלק מהתיקים בעניינם של הסוהרים הוגש לפני מספר ימים ערר אשר ייבחן כמקובל, ולכן לא נוכל להתייחס".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה