2 ביולי 2017 - מתוך סטטוס פייסבוק Avi Blecherman
שוב הגעתי היום ,לאחר מספר שבועות ,לביהמ"ש לדיון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב עד תום ההליכים נגדה ושוב יוצא מוטרד מאד. מבלי להיכנס לסוגיית סעיפי האישום שגם לא הייתה נושא הדיון אני מוטרד ממה שנראה כהפרה בוטה וקשה של זכויות האדם והעציר שלה והזכות להליך הוגן.
השופט אברהם היימן בחר בגישה פורמליסטית מאד. עוד לפני הטענות לשחרורה התבקש השופט להורות לשב"ס להגן על זכויות העציר של לורי והתחמק מלהכריע בהן אחת לאחת, אף על פי שהן אמורות להיות מובנות מאליהן. לורי ביקשה שלא יתקעו אותה שעות ארוכות בתא המעצר בבית המשפט עם נשים מעשנות ויהפכו אותה למעשנת פאסיבית, דבר שפוגע בבריאותה ונועד לשבור את רוחה. אני מבקש מהשופט להורות לשב"ס להקפיד על חוק מדינה , אמר הסנגור, ובכל זאת בחר השופט שלא להחליט גם בסוגיה הקטנה והאלמנטרית הזו ולתלות זאת בכך שהעצירה הגישה עתירת עציר לשב"ס שתתברר בהמשך. בינתיים שתיחנק...
שוב הגעתי היום ,לאחר מספר שבועות ,לביהמ"ש לדיון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב עד תום ההליכים נגדה ושוב יוצא מוטרד מאד. מבלי להיכנס לסוגיית סעיפי האישום שגם לא הייתה נושא הדיון אני מוטרד ממה שנראה כהפרה בוטה וקשה של זכויות האדם והעציר שלה והזכות להליך הוגן.
השופט אברהם היימן בחר בגישה פורמליסטית מאד. עוד לפני הטענות לשחרורה התבקש השופט להורות לשב"ס להגן על זכויות העציר של לורי והתחמק מלהכריע בהן אחת לאחת, אף על פי שהן אמורות להיות מובנות מאליהן. לורי ביקשה שלא יתקעו אותה שעות ארוכות בתא המעצר בבית המשפט עם נשים מעשנות ויהפכו אותה למעשנת פאסיבית, דבר שפוגע בבריאותה ונועד לשבור את רוחה. אני מבקש מהשופט להורות לשב"ס להקפיד על חוק מדינה , אמר הסנגור, ובכל זאת בחר השופט שלא להחליט גם בסוגיה הקטנה והאלמנטרית הזו ולתלות זאת בכך שהעצירה הגישה עתירת עציר לשב"ס שתתברר בהמשך. בינתיים שתיחנק...
 |
| אברהם הימן |
לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
לא יודע כמה אדם חופשי שכשמחניק לו פשוט יכול לקום וללכת מצליח לדמיין כמה פגיעה הסיטואציה עבור מי שחירותו נשללה והוא תלוי כולו בחסדי אחרים שיכולים להתעמר בו כרצונם. אין לי ספק שהשופט נכשל בנקודה הזו. גם בשתי בקשות נוספות שלה, האחת קשורה בהפרת זכותה כעצורה שעוד לא נשפטה ללבוש בגדים אזרחיים ולא מדי שב"ס (עוד התעמרות שווא) והשניה לטיפול רפואי שלא מותאם לבעיה, בחר השופט שלא להכריע . הוא סומך ידו על השב"ס. אותו שב"ס שבלי סיבה חסם את מספר הטלפון של עורך דינה מטעם הסנגוריה ולא אפשר לה במשך מספרי ימים להיות בקשר איתו עד להוראת שופט כי יחדל מכך. סתם כי הוא יכול. אבל שופטים אוהבים להיות פקידים קטנים וטכניים ולא לצאת בביקרתיות והחומרה המתבקשת נגד זרועות ממסד אחרות הפוגעות כך בזכויות האדם והעציר של מי שנשפטים בפניהם. שיסבלו...
וכל זה היה רק הפרומו לסיבה העיקרית לדיון. בקשתה של שם טוב לשחררה לחלופת מעצר בשל התמשכות ההליך המקדמי נגדה. לורי עצורה כבר מעל שלושה חודשים ועד היום לא הגיעו לעורך דינה כל חומרי החקירה הרבים שמחזיקים כחמישים אלף עמודים ותשעים ושמונה סעיפי אישום נגדה(!). רק לאחרונה הגיעה כמות משמעותית מהם, אך עדיין לא כולם , לעו"ד ולדבריו ידרשו לו לפחות שלושה חודשים להשתלט על החומר הרב. לכשיוכלו לדון בהאשמות יידרש גם לביהמ"ש זמן נכבד להתוודע אל הררי החומר. מדוע על מרשתי לשהות חודשים ארוכים במעצר מלא בכל הזמן הארוך והנסחב הזה?
הוא הציג תקדימים בעליון של שחרורים לחלופות מעצר מול אישומים חמורים יותר כשהסתמנה התמשכות ההליך, הזכיר שמדובר במקרה הרע בשייימינג ברשתות, לא באלימות פיזית, כך שאיזו מסוכנות כבר יש שלא ניתן לאיין במעצר בית עם השגחה ראויה והחלטות כמו, איזור אלקטרוני או איסור כניסה לרשתות חברתיות . אבל השופט דחה את הבקשה ושם טוב תישאר במעצר מלא לפחות עד תחילת ספטמבר המועד בו יוכל עורך הדין שכבר גמא כ-5000 עמודים מתוך ים החומר לנסות לאמוד לביהמ"ש מתי יהיה מוכן לדיון. וכל הזמן הזה תישלל זכותה לחרות של נאשמת שברור שההליך נגדה יתארך מאד...
בלי קשר לחומרת המעשים בהם היא מואשמת, יש כאן פגיעה חמורה בזכויות האדם והעציר שלה ושל חבריה הנידונים כעת בנפרד. וזה אמור להטריד כל אדם. זה מריח נקמנות , זה מריח הפחדה וזה בעיקר מריח דריסה בוטה. די בכל עיוותי הדין שהתקיימו לאורך כל ההליך הממושך הזה עד כה כדי לשחררה לביתה ולאפשר לה להגן על עצמה במשפטה מהבית תוך איון מסוכנות אפשרית, אם יש כזו. במקום זאת אי אפשר שלא לצאת מוטרד מאד. אפילו באימה...
*קשה גם לא לומר מילה על כמות הכאב באולם. נשים וגברים שהם חלק מהמאבק המר הזה ושכל אחד מהם נושא את אסונו וצלקותיו. הלב יוצא אליהם מול מערכת שלא פעם דורסת לבלי הכר. אבל זה באמת לפוסט אחר...
לא יודע כמה אדם חופשי שכשמחניק לו פשוט יכול לקום וללכת מצליח לדמיין כמה פגיעה הסיטואציה עבור מי שחירותו נשללה והוא תלוי כולו בחסדי אחרים שיכולים להתעמר בו כרצונם. אין לי ספק שהשופט נכשל בנקודה הזו. גם בשתי בקשות נוספות שלה, האחת קשורה בהפרת זכותה כעצורה שעוד לא נשפטה ללבוש בגדים אזרחיים ולא מדי שב"ס (עוד התעמרות שווא) והשניה לטיפול רפואי שלא מותאם לבעיה, בחר השופט שלא להכריע . הוא סומך ידו על השב"ס. אותו שב"ס שבלי סיבה חסם את מספר הטלפון של עורך דינה מטעם הסנגוריה ולא אפשר לה במשך מספרי ימים להיות בקשר איתו עד להוראת שופט כי יחדל מכך. סתם כי הוא יכול. אבל שופטים אוהבים להיות פקידים קטנים וטכניים ולא לצאת בביקרתיות והחומרה המתבקשת נגד זרועות ממסד אחרות הפוגעות כך בזכויות האדם והעציר של מי שנשפטים בפניהם. שיסבלו...
וכל זה היה רק הפרומו לסיבה העיקרית לדיון. בקשתה של שם טוב לשחררה לחלופת מעצר בשל התמשכות ההליך המקדמי נגדה. לורי עצורה כבר מעל שלושה חודשים ועד היום לא הגיעו לעורך דינה כל חומרי החקירה הרבים שמחזיקים כחמישים אלף עמודים ותשעים ושמונה סעיפי אישום נגדה(!). רק לאחרונה הגיעה כמות משמעותית מהם, אך עדיין לא כולם , לעו"ד ולדבריו ידרשו לו לפחות שלושה חודשים להשתלט על החומר הרב. לכשיוכלו לדון בהאשמות יידרש גם לביהמ"ש זמן נכבד להתוודע אל הררי החומר. מדוע על מרשתי לשהות חודשים ארוכים במעצר מלא בכל הזמן הארוך והנסחב הזה?
הוא הציג תקדימים בעליון של שחרורים לחלופות מעצר מול אישומים חמורים יותר כשהסתמנה התמשכות ההליך, הזכיר שמדובר במקרה הרע בשייימינג ברשתות, לא באלימות פיזית, כך שאיזו מסוכנות כבר יש שלא ניתן לאיין במעצר בית עם השגחה ראויה והחלטות כמו, איזור אלקטרוני או איסור כניסה לרשתות חברתיות . אבל השופט דחה את הבקשה ושם טוב תישאר במעצר מלא לפחות עד תחילת ספטמבר המועד בו יוכל עורך הדין שכבר גמא כ-5000 עמודים מתוך ים החומר לנסות לאמוד לביהמ"ש מתי יהיה מוכן לדיון. וכל הזמן הזה תישלל זכותה לחרות של נאשמת שברור שההליך נגדה יתארך מאד...
בלי קשר לחומרת המעשים בהם היא מואשמת, יש כאן פגיעה חמורה בזכויות האדם והעציר שלה ושל חבריה הנידונים כעת בנפרד. וזה אמור להטריד כל אדם. זה מריח נקמנות , זה מריח הפחדה וזה בעיקר מריח דריסה בוטה. די בכל עיוותי הדין שהתקיימו לאורך כל ההליך הממושך הזה עד כה כדי לשחררה לביתה ולאפשר לה להגן על עצמה במשפטה מהבית תוך איון מסוכנות אפשרית, אם יש כזו. במקום זאת אי אפשר שלא לצאת מוטרד מאד. אפילו באימה...
*קשה גם לא לומר מילה על כמות הכאב באולם. נשים וגברים שהם חלק מהמאבק המר הזה ושכל אחד מהם נושא את אסונו וצלקותיו. הלב יוצא אליהם מול מערכת שלא פעם דורסת לבלי הכר. אבל זה באמת לפוסט אחר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה