במקרה הנדון רע"א 2224/14 החליטו ערכאות שיפוטיות בית משפט לנוער, מחוזי ( השופטת ורדה פלאוט) , ובית משפט עליון - השופט עוזי פוגלמן בהמלצת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה רעננה ולשכת הרווחה תל אביב כי יוארך האשפוז למשך 3 חודשים.
ע"פ השתלשלות האירועים שמתאר עוזי פוגלמן בהחלטתו בסעיף 2 לא נעשתה בדיקת פסיכולוג מומחה לבדיקת הילד, חרף דרישת האב למסלול טיפול פסיכולוגי לבנו במקום האשפוז הפסיכיאטרי.
עוזי פוגלמן ושאר הערכאות השיפוטיות הסתמכו על סעיף 68. (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי,..."
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:...
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".
המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.
סוף דבר
במקרה דנן עוזי פוגלמן לא התבסס על הוראות הסעיף בעת שהכריע בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.
עוזי פוגלמן בהתנהגותו משתמש באמצעים דורסניים נגד הילד ומשפחתו בניגוד לחוק (שהרי שמדובר בטיפול פסיכיאטרי לילדים ברור שהמסלול הוא חוק הנוער) והוא משית נורמות פסולות של תיוגים פסיכיאטריים, אשפוזים פסיכיאטריים, ומתן תרופות פסיכיאטריות עתירי תופעות לוואי לילדים שלא לצורך.
עוזי פוגלמן נמנע מלהשזכיר שמות שופט בית משפט לנוער, פקידי הסעד, ושם המוסד הפסיכיאטרי שבו עבר הילד התעללות חרף העובדה שזהו מידע חשוב לציבור. התנהגותו של פוגלמן מדיפה ריח טיוח ורמיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה