אפריל 2006 - רע"א 1943/06 - מדובר בקטינה כבת 16 אשר רשויות הרווחה סבורות כי הנה בסיכון ע"ס חוות דעת פסיכיאטריות שונות ופסיכיאטר מחוזי ועקב ארוע בריחה מהבית למשך יממה.
במאי 2005 הכריז בית משפט לנוער על הקטינה כנזקקת. בינואר 2006, החליט בית משפט לנוער כי הקטינה תוצא ממשמורת הוריה ותימסר למשמורת רשות הסעד עד הגיעה לגיל 18; הקטינה תישאר בפנימייה בה היא שוהה, ותקבל טיפול נפשי (פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי) על-פי קביעת פקידת הסעד ומנהל הפנימייה יחדיו, לרבות מעקב פסיכיאטרי; פקידת הסעד תחליט בדבר חופשותיה של הקטינה, הסדרי הראיה עם הוריה וכל קשר אחר בין הקטינה והוריה.
בית המשפט לנוער הוסיף והורה, כי במידה ורשות הסעד או הגורמים הטיפוליים ימצאו כי יש צורך לתת לה טיפול תרופתי, תוגש על כך בקשה לבית המשפט, אשר תידון בדחיפות. תוקף הצווים נקבע עד ליום 3.7.07 (שנה וחצי). בית המשפט נימק החלטתו במשברים שעברה הקטינה, ובדיווחי פקידת הסעד והגורמים הטיפוליים בפנימייה, לפיהם מציב אבי הקטינה קשיים בפני הטיפול בה. לדבריו, גורמי הטיפול בפנימייה הציבו תנאים טיפוליים להמשך שהותה של הקטינה בפנימייה, כאשר המשך שהותה בפנימייה חיוני לשלומה הנפשי והפיזי. ההורים ערערו לבית משפט מחוזי (שופטת שושנה שטמר) אשר תמך בהחלטת בית משפט לנוער.
ההורים ערערו לבית משפט עליון וטענו כי יש לבטל את החלטת בית המשפט לנוער, וטוענים למניעים זרים והכפשות חסרות בסיס מצד פקידי הסעד, כאשר לדבריהם, בית המשפט לנוער נענה מידית, ללא חקירה ובדיקה, לכל בקשות פקידי הסעד
בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בניגוד לסעיף 3ד לחוק הנוער
שופטת העליון עדנה ארבל כתבה בהחלטתה כי המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע "(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה....(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי ....
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, ...
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".
עדנה ארבל קבעה כי במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגיית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת
סוף דבר
בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בשפה אחת ודברים אחדים אחר המלצותיה של פקידת הסעד, הוציאו צווים בהתאם הפוגעים בזכויות הפרט והמשפחה מבלי לבדוק את חוקיות ההמלצות והצווים. בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו כחותמת גומי שלפקידת הסעד וביצעו עברה על חוק הנוער סעיף 3ד.
חרף העובדה כי מדובר בעובדי ציבור שביצעו עבירות חמורות הפוגעות בפרט ובמשפחה מאחורי דלתיים סגורות, השופטת עדנה ארבל נמנעה מפרסום שמות שופט הנוער ופקידת הסעד. התנהגותה של ארבל מעלה תהיות באשר לשיקוליה כעובדת ציבור, האם האינטרס הציבורי וזכותו במעייניה או שיקולים זרים אחרים.
קישורים:
ההורים ערערו לבית משפט עליון וטענו כי יש לבטל את החלטת בית המשפט לנוער, וטוענים למניעים זרים והכפשות חסרות בסיס מצד פקידי הסעד, כאשר לדבריהם, בית המשפט לנוער נענה מידית, ללא חקירה ובדיקה, לכל בקשות פקידי הסעד
בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בניגוד לסעיף 3ד לחוק הנוער
שופטת העליון עדנה ארבל כתבה בהחלטתה כי המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע "(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה....(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי ....
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, ...
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".
עדנה ארבל קבעה כי במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגיית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת
סוף דבר
בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בשפה אחת ודברים אחדים אחר המלצותיה של פקידת הסעד, הוציאו צווים בהתאם הפוגעים בזכויות הפרט והמשפחה מבלי לבדוק את חוקיות ההמלצות והצווים. בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו כחותמת גומי שלפקידת הסעד וביצעו עברה על חוק הנוער סעיף 3ד.
חרף העובדה כי מדובר בעובדי ציבור שביצעו עבירות חמורות הפוגעות בפרט ובמשפחה מאחורי דלתיים סגורות, השופטת עדנה ארבל נמנעה מפרסום שמות שופט הנוער ופקידת הסעד. התנהגותה של ארבל מעלה תהיות באשר לשיקוליה כעובדת ציבור, האם האינטרס הציבורי וזכותו במעייניה או שיקולים זרים אחרים.
קישורים:
- הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן - יולי 2011 - רע"א 5413/11 - א' - מדובר באב לשלשה ילדים אשר ילדיו הוצאו מחזקתו ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן...
- השופטת היאם קרואני חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי - במאי 2009 פורסם המאמר: "השופטת חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בבית חולים", רות אברהם, NEWS1 - מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. להלן המאמר...
- תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה - אוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער...
- ה"טיפולים" של הרווחה - חשד: עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו - ספטמבר 2011 - פקיד סעד יוסף דיאמנט מואשם בהטרדה מינית - נגד פקיד הסעד במועצה האזורית חוף הכרמל הוגשה תלונה על מעשים מגונים כבר לפני ארבע שנים...
- דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור - בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה