מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.

המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.

מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.
.
פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי
 
.
 
מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.
בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.
"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)

שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה
ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..

שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.
בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות
הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה
"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).
שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...
בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).

בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.
בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה

המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...
התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"
 
קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)