‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט לנוער. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט לנוער. הצג את כל הרשומות

טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

בית משפט לנוער - השופטת טובה פרי העתיקה חלקים שלמים מהחלטה של שופטת אחרת. גם את הטעויות.
רויטל חובל, המקום הכי חם בגהנום, 10.07.2022.

טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער בדלתיים סגורות
טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער בדלתיים סגורות
 
מבקשת מקלט מאריתריאה, שנאלצה למסור לאומנה את בנה, נאבקה על השבתו לחזקתה בבית המשפט. השופטת טובה פרי העתיקה כמעט מילה במילה את ההחלטה, מהחלטה שנתנה שופטת אחרת לפני חמש שנים, ושעסקה באישה המכורה לסמים. הנהלת בתי המשפט: "הנושא נמצא בבירור".


ק' היתה רק בת 15 כשנמלטה על נפשה ועזבה את אריתריאה. את בנה התינוק א' ילדה לבדה במחנה פליטים. במשך חודשים ארוכים הם עברו ביחד ממקום למקום, חצו את מדבר סיני, עד שהגיעו לישראל. האלימות שספגה מבן זוגה, הפוסט טראומה שהיכתה בה מהתלאות שעברה, לצד קשיים בגידול הילד, הביאו אותה לפנות לרשויות הרווחה לעזרה. 

שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת טובה פרי אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת טובה פרי אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
 
אחרי כמה חודשים במקלט חירום, הועבר א' לחיקה של משפחת אומנה בהסכמה. הוא היה אז בן שנתיים. בשמונה השנים ששהה שם, ק' וא' שמרו על קשר מעת לעת. בשנה האחרונה, הודות לסדרת טיפולים שעברה, החליטה האם להיאבק להשבתו, במקביל ללחצים מצד הורי האומנה שביקשו לאמצו. מאבקה של ק' הגיעה לשולחנה של השופטת טובה פרי מבית משפט השלום לנוער בתל אביב.
כשהעובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול במחלקת הרווחה בתל אביב תומכים בעמדתה וסבורים שהיא מסוגלת לטפל בבנה ולגדלו, היא הופתעה לגלות שהשופטת פרי לא. בהחלטה שפרסמה, קבעה פרי כי יכולותיה ההוריות של ק' אינן מספיקות לספק את צרכיו של א', כיום כבן 11, "ויש חשש ממשי כי ייגרם לו נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה".


אחרי שערעורם לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל ושבו נקבע כי א' צריך ויכול לשוב לחיק אמו, הם גילו לאחרונה כי החלטתה של השופטת פרי דומה להפליא להחלטה של שופטת אחרת, בתיק אחר. 

שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת טובה פרי אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת טובה פרי אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
 
לפי התלונה שהגיש השבוע בא כוחה של ק', עו"ד ברק כהן, לנציב תלונות הציבור על השופטים, ולפי בדיקת "המקום הכי חם", ההחלטה בעניין גורלו של בנה של ק' הועתקה כמעט מילה במילה, לרבות טעויות, מהחלטה אחרת של השופטת שרון פ. הלוי מבית משפט השלום לנוער בפתח תקווה. ההחלטה ניתנה לפני חמש שנים, ועסקה במאבקה של אם מכורה לסמים להשיב לחיקה את בתה בת הארבע, שהועברה למשפחת אומנה כשהיא בת מספר שבועות.
על אף שמדובר בשתי נשים שונות, אמהות שונות, עם סיפור חיים ודפוסי אישיות ותפקוד הורי שונים, ההתרשמות של פרי מתפקודה של האם היא התרשמות זהה לזו של השופטת שרון הלוי את האם במקרה שבפניה.
בשתי ההחלטות מופיע בדיוק אותו המשפט: "איני סבורה כי המשיבה תצליח להכיל את הגעגוע הקשה של הקטין למש' האומנה והיא וודאי תתקשה לסייע לה בעיבוד האבל על המשפחה הפסיכולוגית שלה".
יתרה מכך, חלק מהנימוקים של פרי נשענים על דוח פסיכו-דיאגנוסטי שנעשה לקטינה, אך מעולם לא נעשה לקטין. למרות זאת, פרי מתארת את שניהם באותו אופן, כילדים "שמחים, חברותיים ובעלי פוטנציאל אינטלקטואלי תקין". 

שני משפטים אחרים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה.

 

טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

גם את השורה התחתונה של ההחלטה העתיקה השופטת פרי באופן שגוי. בעוד שבמקרה של בנה של ק' ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות במשפחת האומנה רק עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כלומר יוני 2022, במקרה השני ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות בשנתיים נוספות. השופטת פרי אמנם ציינה כי ההארכה המבוקשת היא לתקופה המוגבלת, אך בסופה של ההחלטה נכתב כי היא מקבלת את הבקשה להאריך בשנתיים.
שני משפטים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה
בא כוחה של ק', עו"ד ברק כהן, ציין בתלונתו כי לא מדובר רק בהעתקה טכנית של ציטוטים מפסקי דין או חומר תיאורטי, אלא בהעתקה בוטה של עובדות, פסקאות שלמות המפרטות את ניתוח המקרה העומד להכרעה. "עסקינן במתן הכרעה המנותקת הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי מעניינה של מרשתי", כתב כהן. "מדובר בהתנהגות חמורה ביותר, אשר צוברת חומרה נוספת, כאשר עסקינן בסוגיה משפטית של הוצאת ילד מחיק אמו על כל המשתמע מכך. חומרת התנהגות השופטת מגיעה לשיא כאשר עסקינן במבקשת שהיא מבקשת מקלט, זרה, נטולת קשרים חברתיים מספקים, ממון, שפה או ידע". 


השופטת פרי מכהנת כשופטת נוער מזה 11 שנה. היא התמנתה לתפקיד אחרי שנים שכיהנה כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז. ב-2017 פורסמו בערוץ 11 הקלטות שבהן נשמעת פרי צועקת על אמהות שילדיהן הוצאו מחזקתן שסיפרו כי נזרקו מהאולם מבלי שהשופטת הייתה מוכנה לשמוע אותן.
לפני כחצי שנה, נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם בחן תלונה על שופט בית הדין האזורי לעבודה, שהעתיק את פסק דינו מסיכומי אחד הצדדים ומצא אותה מוצדקת. השופט טען כי אין מדובר בהעתקה אלא בליקוט של טענות בהן השתכנע. הנציב שהם ציין בהחלטתו כי התנהלות זו מעלה חשש כי השופט לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ולא בחן את החומר שבפניו.


מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "נושא הפנייה בבירור מול נציב תלונות הציבור על השופטים ויש להמתין למיצוי הבירור על ידו".

בניגוד לחוק: המשטרה החזיקה נערים שנעצרו וננזפה בביהמ''ש

גלי צה"ל , 10.07.2019 - שלושה קטינים שנעצרו בחשד לפריצה לרכב לא קיבלו את הזכויות המגיעות להם בחוק. לאחר שנעצרו בשעת לילה מאוחרת השלושה הובאו לתחנת המשטרה - על אף הצורך לקחתם ישירות לבית מעצר מיועד לנוער. השלושה הוחזקו במשך שעות בתחנה, הוריהם לא הורשו לבקרם ואוכל לא הגיע לפיהם עד הדיון בשעות הבוקר. בבית המשפט השופט נועם שילו תקף את ההתנהלות: "עליי לנקוט באמצעים חמורים על מנת להסביר למשטרה את חשיבות חוק הנוער, ולכן על אף שהחשד נגד הקטינים סביר, לא ניתן להיענות לבקשה להאריך מעצרם והם ישוחררו הערב".

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק המתמשך של המשטרה בעבירות הרכוש נעצרו החשודים. טרם חקירתם, נמסרה הודעה לסנגוריה והחקירה נוהלה ותועדה כחוק. ההחלטה על אי נוכחות הוריהם בחקירה התקבלה בהתאם לסמכותו של קצין משטרה. בסיום חקירתם הובאו החשודים ישירות לבית המשפט והדיון בעניינם התקיים בדלתיים סגורות. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת, אבל כפי שציינו בעבר, שחרורם של חשודים ממעצר אינו מעיד על חפותם, לכן עם סיום החקירה הועבר התיק לתביעה להחלטה בעניין הגשת כתב אישום נגדם".


הסמכויות הסטטוטוריות של פקידת הסעד

אוגוסט 2016 - החלטות שופט בית משפט לענייני משפחה מציגות באופן פשוט וברור את הסמכויות המוקנות לעובדות סוציאליות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.
פקידות הסעד אינן משפטניות ואינן מבינות מאומה בענייני ראיות אלא בעיקר עורכות תיק של חוות דעת על המשפחה ותצפיות על פי שיקוליהן ותחושותיהן.
ומה מדיניות בתי המשפט?
- אם המשפחה לא תשתף פעולה עם פקידת הסעד יוצאו הילדים ממשמורת ההורים.
- בית המשפט לא יאפשר למשפחה לחקור את פקידת הסעד או להביא חוות דעת נוספות של בעלי מקצוע.

מדיניות זו של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער נעשת בדלתיים סגורות ללא ביקורת הציבור, ומאפשרת הוצאת ילדים/ קשישים מהבית למוסדות המדינה שגם שם הם ללא פיקוח.


ד"ר יוסף צ'רניק על השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה ונוער

03.02.2019 - מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית של מעצרה כשנתיים של העיתונאית, בלוגרית, לורי שם טוב על עבירות שיימינג. ד"ר צ'רניק מסביר על ההפקרות בבתי המשפט בדלתיים סגורות: לענייני משפחה ונוער. מדובר בבתי משפט המוציאים כלאחר יד ילדים מבתיהם, וממנים אפוטרופוסים לקשישים לעושק. לורי שם טוב סקרה בעבודתה העיתונאית התנהלות בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

שופטת נוער ופקידת סעד בצוותא חדא

פברואר 2018 - האם אי פעם קרה שבית משפט לנוער או משפחה לא אימץ המלצות פקידי הסעד במלואן?
תהינה ההמלמצות הזויות כמה שתהינה, להוציא ילד מהבית לחצי שנה, להפוך את חייו, השופטת תמיד מאשרת. לא צריך בשביל זה לקרוא את המסרונים בין פקידות הסעד לשופטי הנוער והמשפחה. די להתבונן בהתנהגות השופט בדיון בדלתיים הסגורות והחלטות בית המשפט כדי להבין איך העניינים מתנהלים מאחורי הקלעים.

שופטת נוער ופקידת סעד בצוותא חדא

דוקטור יוסף צ'רניק על פשע מאורגן מדינתי

01.02.2018 - מחאה מול בניין הסגוריה הציבורית על אוזלת היד בסיוע לבלוגרים העצורים 11 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט ומשפטם טרם החל. דוקטור יוסף צ'רניק על פשע מאורגן מדינתי. דוגמא לפשע מאורגן מדינתי ברה"ב הוא התארגנות שופטי נוער ובעלי בתי כלא לנערים לשליחת בני נוער בסיטונות לבתי כלא אלו שלא לצורך. פשיעה מאורגנת ממסדית זאת לקשרים ההדוקים בין בתי המשפט לנוער בארץ בהם ישנם שופטים עשרות שנים בדלתיים סגורות, לבין מנהלי פנימיות מופרטות ועמותות אומנה ואימוץ.

טובה פרי - דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 - פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.




 בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

שופטת אביטל מולד

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר - 28 בדצמבר 2016

כשאני פעם אמרתי כי בית המשפט לנוער הוא בית משפט נטול סדרי דין ודיני ראיות התכוונתי בראש ובראשונה למתחולל באולמה של השופטת ד"ר אביטל מולד.
 
 אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

הפסיקה הנוכחית של השופט דרורי המדווחת על ידי העיתונאי איתמר לוין היא אחת מיני פסיקות רבות של השופטת מולד שניתנות בחוסר סמכות.
לא אחת קבלתי בפני כבוד השופט דרורי עצמו, ואני יכול להוכיח זאת במספר כתבי ביית דין, שבאולמה של השופטת מולד אין הקפדה על השיטה האדברסרית.
גישת השופטת מולד, המכונה על ידי "אסכולת מולד", היא גישה שאינה עולה עם העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הישראלית, היא השיטה האדברסרית. לא אחת קורה שהשופטת מולד דוחקת ברשויות הרווחה של ירושלים להוציא ילדים מהבית למרות שהם אינם מבקשים זאת (וכן גם זה מגובה בפרוטוקולים שאני מחזיק בהם).
על פי אסכולת מולד שופט הנוער הוא כל יכול. הוא יכול להוציא ילדים מהבית גם אם הרווחה לא מבקשת, על פי אסכולת מולד שופט הנוער יכול להוציא צווים כאוות רוחו כאשר טובת הילד לשיטתו של השופט היא הזרקור היחיד שלאורו יש ללכת, בעוד שעל פי השיטה האדברסרית בית המשפט הוא לא גורם מתערב ויוזם אלא גורם מכריע. על פי השיטה הראויה מוגבל כוחו של השופט לסמכויותיו בלבד.
הכתבה של איתמר לוין לא מפתיעה אותי ובוודאי שגם לא צריכה להפתיע את השופט דרורי.
כאמור קבלתי בפני השופט דרורי, לא פעם אחת, על מנהגה של השופטת מולד לא לנהוג לפי השיטה האדברסרית וליתן החלטות אף שלא נתבקשה לתת.
זו תופעה, זו שיטה של השופטת מולד, זו תופעה שפוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ויפה שעה אחת קודם אם נציב תלונות הציבור על שופטים יתערב. לראיה יש לי לא מעט פרוטוקולים המוכיחים כי אסכולת מולד שגויה ובלתי ראויה.
באותה מידה אני מגנה נוהג של שופטי משפחה אשר קוראים לפקידי סעד להכריז על קטין כקטין נזקק הגם שלא הוגשה בקשה (וזאת להבדיל מקריאה מותרת למעורבות פקיד סעד לחוק הנוער).
אין בי שום חשש על אמירת הדברים לעיל. הם נכונים ומגובים. יאללה ברק לייזר, נראה אותך מגיש עוד תלונה על דברי אמת שמתפוצצים לכולנו בפנים.
אני מצפה מעורכי דין אחרים לצאת נגד אסכולת מולד ולהפסיק להתקרנף.

סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אביטל מולד

אביטל מולד - קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד: התנהגות מופרעת - הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.
 
 אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות

דצמבר 2016 - במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו - יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.



אביטל מולד - צו הרחקה ללא בקשה תצהיר ודיון

התנהגות פרועה של אביטל מולד ( AVITAL MOLAD) שופטת בית משפט לנוער מאחורי דלתיים סגורות נגד בן זוג של אישה להרחיקו מילדיה. צו ההחקה ניתן מבלי שהאיש היה צד בהליך שיפוטי , ללא בקשה מאומתת בתצהיר וללא דיון שבה יוכל להגיב. בהתנהגותה הפושעת פגעה אביטל מולד בזכויותיו של האדם ושמו הטוב.
 
 אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות
 

לצפיה בהחלטת ערכאת הערעור השופט משה דרורי הקלק כאן

בלי בקשה ובלי דיון - שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

אביטל מולד אסרה על גבר להימצא ליד ילדיה של בת-זוגו - מבלי שכלל הוגשה בקשה, מבלי שנשמעה עמדתו וללא קיום הליך בעניינו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את הצו

שופטת בית המשפט לנוער בירושלים, ד"ר אביטל מולד, הטילה מגבלות על אדם שכלל לא היה צד לדיון בפניה - קובע (27.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, משה דרורי.

החלטתה של מולד ניתנה (7.12.16) במסגרת הליך שמנהל פקיד הסעד בשכונת גילה נגד אם לארבעה ילדים ואביהם של כמה מהם. בדיון התברר, כי לאם יש בן-זוג חדש, ומולד נתנה החלטה נגדו ואף הבהירה שייעצר אם יפר אותה. בהחלטה נאמר:

"במהלך החודש הזה חל איסור על בן-זוגה של המשיבה... להיות בין המשיבה בין השעות 15:00-8:00. אם יימצא בביתה בשעות אלה, ייעצר ויובא בפני שופט. חל איסור על בן-זוגה של המשיבה לקחת את הילדים מהגן או לכל מקום אחר. הילדים יהיו באחריות המשיבה ובאחריותה בלבד".

דרורי קובע: "הליך משפטי תקין לא יכול להתקיים, במצב שבו אדם נכנס לבית משפט, כעד או כבן-זוג של משיבה, ויוצא מבית משפט עם צו נגדו, כולל הוראה כי ייעצר ויובא בפני שופט, אם יפר צו שניתן נגדו על אתר, וזאת מבלי שמאן דהוא הגיש נגדו בקשה לצו על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, או למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, מבלי שניתנה לו אפשרות לייצג את עצמו ומבלי שקוים הליך תקין בעניינו. לפנינו אחד המקרים הנדירים, שבו ערכאת הערעור צריכה לומר בקול צלול, כי בעניין זה פעל בית המשפט לנוער בחוסר סמכות".

לדברי דרורי, ייתכן שמולד סברה שעליה להגן על הילדים מפני בן-זוגה של אמם. "אולם, גם אם יש רצון לעזור בנקודה זו או אחרת, יש חובה להקפיד על זכויות האדם ולא להגביל את חרותו. הגבלת חרות ניתנת להיעשות רק על-פי דין ובעקבות הליך תקין", הוא אומר בהחלטתו לבטל את הצו. דרורי אומר, כי אם רשויות הסעד יחשבו שיש צורך להגביל את הגבר - עליהן לפעול בהליך תקין לפי החוק, ועד אז הוא רשאי להימצא בכל מקום. את האם ייצג עו"ד ישראל קדמי, ואת רשויות הרווחה - עו"ד דברה הירש לב-רן.

בלי בקשה ובלי דיון - שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער - חותמת גומי

שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי לפקידות סעד ומומחים מטעמן. מדובר בשיטה שבה פקידת הסעד מביאה חוות דעת מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד נפגעי משרד הרווחה. שופטי בתי המשפט בדלתיים סגורות וללא ראיות המחייבות אותם משמשים חותמות גומי לפקידות אלו.
 
בית משפט חותמת גומי
בית משפט חותמת גומי - אילוסטרציה

דוגמא לכך ניתן לראות בהחלטת השופט שמואל בוקובסקי להלן.
שמואל בוקובסקי שימש כחותמת גומי לפקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי ע"פ הנוסח הקבוע כתב בהחלטתו הלא מנומקת: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר".
שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60
שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

ניר זנו - שופט נוער שלח נערה כלאחר יד לאשפוז כפוי

נובמבר 2016 - שופט המחוזי דרורי, הורה בהחלטה מהיום (22/11/16), על שחרור קטינה מאשפוז פסיכיאטרי כפוי במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים הדסה עין כרם. -  מדובר בקטינה אנורקסית בת 17.5, עם אשפוז פסיכיאטרי קודם לאחר שסבלה מתת משקל קיצוני, ומאז נמצאת בטיפול התחנה לבריאות הנפש בבית שמש. הקטינה ירדה במשקל 14 ק"ג, והתחנה לבריאות הנפש הוציאו צו כפוי בחתימת השופט ניר זנו.
 
ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק
ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק

לצפיה בהחלטת השופט משה דרורי הקלק כאן

הפסיכיאטר ד"ר שלו עמית, כתב בחוות דעת מיום 16/11/16 על הקטינה: "מתמצאת מכל הבחינות, תהליך חשיבתה תקין, היא מודעת לרזון, אך מביעה חשש מעליה במשקל. היא מבינה שהיא סובלת מאנורקסיה, אך נראה שאינה מבינה כלל מדוע חשוב לשמור על משקל תקין ושאינה מעוניינת בכך בכלל. אשפוז יום אינו מתאים, וחובה להמשיך עם אשפוז מלא".

ביום 20/11/16 התקיים דיון בביהמ"ש לנוער, ועמדת עו"ס הנוער, הייתה לבצע אישפוז כפוי, למרות שהיא מודעת שלא מתקיימים תנאים משפטיים הדרושים לאשפוז כפוי, מאחר ויש לכנס ועדה פסיכיאטרית. ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי, טענה בצדק, כי לבית משפט אין סמכות להורות על אישפוז כפוי, ללא דיון והכרעה של ועדה פסיכיאטרית.

הקטינה טענה בבית המשפט כי חירותה האישית נפגעת, והיא מבקשת לעבור לאשפוז יום, ואם לא תעמוד בתנאי אשפוז יום, היא תעלה קומה אחת לאשפוז מלא, וזה בידיים שלה.

השופט דרורי מציין בהחלטה שלו, כי שופט הנוער ניר זנו הוסיף הערה בפרוטוקול: "בית המשפט מקיים שיחה חסויה עם הקטינה". סופו של דבר, שופט הנוער, ניר זנו, הוציא החלטה בניגוד לחוק, על אשפוז כפוי של הקטינה למשך 7 ימים, כשהוא מסתמך על חוות דעת יחיד של הפסיכיאטר שלו עמית.

ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי טענה כי "כאשר מדובר באשפוז כפוי ולא בטיפול במרפאה, אין מקום לעשות קיצורי דרך, ואין להסתפק בחוות דעת 'מומחה' אחד, אלא יש להביא את עניינה של הקטינה לפני הוועדה הפסיכיאטרית, שכן דרישת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקיומה של ועדה פסיכיאטרית, עת מבקשים הארכת צו אשפוז, הינה דרישה מהותית ואינה דרישה פורמלית. החוק דורש אסמכתא רפואית נוספת בדמות הוועדה".

השופט דרורי הסכים איתה. הוא כתב שהגיע למסקנה לפיה יש להיענות לבקשה החלופית של המערערת והוא מורה, על הבאת הילדה ביום 22/11/16 לוועדה פסיכיאטרית בחיפה, ומרחיב, כי חוק הנוער תוקן בשנת תשנ"ה, והוספו לו סעיפים 3 ב' – 3ז', שעניינם טיפול נפשי בקטין.

    "הסעיפים הולכים "מן הקל אל הכד": תחילה, בדיקה נפשית במרפאה; לאחר מכן, בדיקה פסיכיאטרית באשפוז; בשלב הבא – טיפול נפשי במרפאה; והשלב האחרון – שבו אנו מצויים בתיק זה – המוסדר בסעיף 3ה' לחוק, הוא "אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי", הכותרת של הסעיף.

    בעניין זה, מצויים אנו במסגרת סעיף 3ה(א)(2) סיפא, הקובע כי בית משפט רשאי לאשפז קטין בבית חולים, לצורך קבלת אשפוז נפשי, אם מאובחנת אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו (וביחס לתנאי זה – אין מחלוקת כי הוא חל), כאשר הסעיף מוסיף את המילים הבאות: "ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך אשפוז".

    בעיניי, תנאי זה הוא תנאי קרדינלי, שכן מדובר בחירות אדם.

    קטין, בכלל אדם הוא.

    לעניין זה, ראוי גם להזכיר את סעיף 3ו' לחוק, לפיו קטין שמלאו לו 15 שנים, אשר אינו מסכים לאשפוז בבית חולים, יהיה הקטין משיב, ויש לו זכות ייצוג על ידי עו"ד (מלאכה שעושה עו"ד קיסלסי במסירות רבה)".

השופט דרורי ממשיך וכותב, כי צודקת עו"ד מלי קיסלסי (המבצעת מלאכתה במסירות רבה), בדבר הצורך לקבל חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים, ואין להסתפק בחוות דעת יחיד של ד"ר עמית שלו. דרורי מרחיב, וכותב:

    ועדה פסיכיאטרית מורכבת מחמישה אנשים, בעלי כשירויות שונות:

    משפטן, הכשיר לשמש שופט שלום;

    רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגדר;

    פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בעל ניסיון מקצועי בטיפול בילדים ונוער; פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית;

    עובד סוציאלי, בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער.

המחוקק בחר למנות גוף של 5 מומחים מדיסציפלינות שונות, הכוללות משפטן, פסיכיאטר, שני פסיכולוגים ועובד סוציאלי. לא ניתן לקבל את "קיצור הדרך", שעשה השופט ניר זנו.

סופו של דבר, השופט דרורי הורה, כי הקטינה תתייצב ביום 22/11/16, בפני הוועדה הפסיכיאטרית בחיפה, והוריה יתלוו אליה. תוצאות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ימסרו בפקס' ביום 22/11/16 לשופט דרורי וגם לשופט ניר זנו, ועורכת הדין מלי קיסלסי, תודיע האם בכוונתה להמשיך בדיון בערעור, או שהעניין הגיע לפתרון.







טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר


דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך - כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.





דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין ליישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.

גלית מור ויגוצקי - תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות - קרקע פוריה לשחיתות ושררה

ספטמבר 2015 - מדובר בשופטת גלית מור ויגוצקי המשמשת נשיאת בית משפט לנוער מזה כ- 20 שנה. ויגוצקי בעלת סמכויות נרחבות בדלתיים סגורות ללא ראיות גורמת נזקים קשים לפרט לחברה ולמשפחה ללא פיקוח ובקרה. ויגוצקי מנצלת לרעה את החיסיון ואינה מפרסמת פסקי דים גם כשניתן ע"י הסרת שמות בעלי הדין. ויגוצקי פועלת בשיטת חותמת הגומי לעובדות הסוציאליות כדי לרצות רשויות הרווחה, איגוד העו"ס ועמותות הרווחה אותם היא פוגשת בכנסים ואירועים.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

להלן תגובות אזרחים שסבלו מהתנהגותה האלימה של גלית מור ויגוצקי בדלתיים סגורות ללא ראיות:


Daniel Gavrielov לפני 2 שנים
אני מצטער שאני מנבל את הפה אבל היא בת XXX. היא שפטה אותי שהייתי בן 13.5 אחרי ששהיתי בפנימייה בעקבות בעיות בבית, והיכן שהייתי אמור למצוא את השקט שלי מצאתי דברים עוד יותר גרועים מדברים שחוויתי בבית, ואחרי שהיה לי דיון בגלל שכל הזמן הייתי בורח מהפנימייה אמרתי לה שלא טוב לי שם ושתעביר אותי למסגרת אחרת או שתחזיר אותי חזרה לגור עם ההורים, הגועל נפש הזאת פסקה לטובת העובדים סוציאלים שאמרו שאני צריך להישאר שם, היא אפילו לא התייחסה למה שאני אמרתי. מסכנים כל הילדים שעוברים אצלה, אני באמת מרחם עליהם....

RonitAmatist לפני 3 שנים
שופטת גרועה ואיומה. מכיוון שהדיונים אצלה מתנהלים בדלתיים סגורות אז אין אפשרות לפקח עליה. מקיימת ימי עיון משותפים עם עובדי משרד הרווחה, אותם עובדים שלאחר מכן יופיעו אצלה בבית המשפט כתובעים את ההורים להם הם רוצים לקחת את הילדים, וההורים חסרי אונים עומדים מולה, הם הרי לא מקיימים עימה מפגשים חברתיים וימי עיון. אז נחשו לטובת מי היא תפסוק? גועל נפש. צריך להעיף אותה מכס השיפוט ויפה שעה אחת קודם.

Daniel Gavrielov לפני 2 שנים
תחשבו כמה ילדים שהשופטת הזאת דנה בעניינם, כמה מהם מוצאים מביתם בכפייה בהוראתה שמשמשת "חותמת גומי" לבקשתם של העובדים סוציאלים מבלי לבדוק את גרסתם לעומק של העו"סים. אין דיני ראיות אין סדר דין, וההורים חסרי אונים מול ההחלטות של השופטת הזאת, שמגובשים בעקבות "בקשותיהם וטענותיהם" של העו"סים....

גלית מור ויגוצקי - תקועה 7 שנים בדלתיים סגורות ללא ראיות - קרקע פוריה לשחיתות ושררה
  שופטת נוער גלית מור ויגוצקי - דרכי רמיה לסחר בילדים

שופטת מרים נאור - דרכי טיוח פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים

מאי 2014 - מרים נאור - פסק-דין בתיק ע"פ 1182/14 - מדובר בערעור על עונש של שנתיים מאסר לאם חד הורית ש"חטפה" את בתה ממרכז חירום של משרד הרווחה. הערעור הובא לעליון בערכאה של שלשה שופטים בראשות השופטת מרים נאור.
מהעובדות המקרה עולה כי ה"טיפול" שביצעו רשויות הרווחה לאם ובתה כשל משום שבסופו נגזר על האמא שנתיים מאסר בבית סוהר משום שניסתה לקחת את בתה מהמרכז חירום למתחם הרשות הפלסטינית.
 
שופטת מרים נאור - הטיית משפט נגד הורים וילדים
שופטת מרים נאור - הטיית משפט נגד הורים וילדים

במקרים מעין אלו החוק עומד לרעתם של ההורים והילדים בשל העדר חוק זכויות הילד הנגזר מאמנת האו"ם לזכויות הילד. מרים נאור לא רק שלא התחשבה בלקויות חקיקה אלו, אלא טייחה עובדות רבות באירוע לטובת האם ובתה, לדוגמא מה עשתה האמא שרשויות הרווחה הוציאו אותה מביתה ומשפחתה למרכז חירום? או מדוע הסתכנה האמא להוציא את בתה ממרכז החירום?

מרים נאור בהחלטתה אף ביקשה להשפיע על השופטים האחרים לדחות הערעור ופעמיים בהחלטתה הציעה לשופטים דנצינגר ושוהם לדחות את הערעור. (סעיפים 15, 19 בהחלטה).

מדובר בהתנהלות תוקפנית ומתעמרת של מרים נאור נגד אמא וילדה מוחלשות ללא זכויות חקיקתיות ע"פ אמנת זכויות הילד.

דוגמאות להתנהלות לקויה של מרים נאור:

סעיף 2 בהחלטה - מרים נאור מטייחת מדוע הוצאה הילדה מחזקת אמא:


"על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.9.2011 הורה בית משפט השלום לנוער בחיפה על הוצאת בתה של המערערת, קטינה ילידת שנת 2005 (להלן: הקטינה), מרשות המערערת למרכז חירום לילדים בסיכון לצורך אבחון והגנה. כמו כן הורה בית המשפט על מינויה של אפוטרופוסית לדין לקטינה. בית המשפט קבע כי המערערת סיכנה בהתנהגותה את שלומה הנפשי, הגופני, החומרי וההתפתחותי של הקטינה.".

 סעיף 4 בהחלטה - מרים נאור מטייחת מדוע הוטלו על האמא והילדה הגבלות להסדרי ראיה בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות הילד:

" בהתאם לצו המשמורת, המערערת היתה רשאית לפגוש בקטינה רק בשטח הפנימייה, במסגרת מפגשים מתואמים מראש, ונאסר עליה לפגוש בה בכל מקום אחר, לרבות בשטח בית הספר. על המערערת נאסר להוציא את הקטינה משטח בית הספר והפנימייה".

סעיף 5 בהחלטה - מרים נאור מטייחת מדוע ניסתה האמא להוציא בתה מהפנימיה לרשות הפלסטינית:
"על אף שהמערערת היתה מודעת לתנאים אלו, היא החליטה להוציא את הקטינה ממשמורת רשות הסעד ולהעבירה לשטחי הרשות הפלשתינית לצמיתות, וזאת ללא אישורה של האפוטרופוסית לדין".

סעיפים 15, 19 - מרים נאור מבקשת להטות המשפט נגד האמא ומבקשת פעמיים מהשופטים היושבים עמה בכס להחליט כמוה נגד האמא:

סעיף 15 - אציע לחברי שלא להיעתר לערעור.
סעיף 19 - אציע לחברי לדחות את הערעור.

מרים נאור לא ציינה שם שופט בית משפט לנוער בחיפה, פקידת הסעד, מרכז החירום, האפוטרופסית לשכת הרווחה, ועוד. חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון ע"פ חוק הוא ציון שמם של עובדי ציבור ומוסדות שנטלו חלק מהותי בהליך. מרים נאור לא עשתה כן ולא נימקה.

שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים

אוקטובר 2014 - שלמה המלך עליו השלום היה אומר "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי טו, ד) והכוונה: לשון שמרפאת בדבריה את כאבי הנפש של הזולת דומה לעץ חיים, המציל את השומע ממוות נפשי או התאבדות; אולם סילוף ועיוות במילים או בטון הדיבור עלול לשבור את רוחו של השומע ולדכא אותו, כמו עץ הנשבר ברוח חזקה.
 
 שופטת דנה מרשק מרום - התנהגותה מדיפה סחר בילדי משפחות מוחלשות

ובימינו הפכו בתי משפט לנוער על ערכאותיהן מכבסת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים אשר רשויות הרווחה נקרו בדרכם. דברי התרעלה של העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה אלעד מצאו את דרכן אל פסק הדין של שופטת המחוזי דנה מרשק מרום. ומה מועילות מילות חיצי הרעל  העובדות סוציאליות למשפחה, או שמא תאוות בצע ושוחד הוא ההסבר לחוסר ההיגיון בהתנהגות בית המשפט ורשויות הרווחה.

ענ"א 57203-09-14 - מדובר בערכאת ערעור בפני השופטת דנה מרשק מרום על בדיקות פסיכולוגיות הנכפים על הורים קשי יום ע"י לשכת הרווחה אלעד ולא ילדיהם יסחרו במוסדות הרווחה המופרטים, משפחות אומנה ועוד. לשכת הרווחה אלעד במקום לתת יד ברוח טובה להורים הם כופים עליהם אבחונים וטיפולים משפילים וחסרי תועלת וזאת כדי לסחור בילדים במוסדות הרווחה, וע"י כך ינותבו המשאבים לכיסם פסיכולוגים, מכוני מסוגלות, מוסדות מופרטים ועוד תוך שהם משאירים משפחה מפורקת.

בפסק הדין נוקטת השופטת מרשק בדמגוגי ודברי תרעלה בעיקר נגד ההורים ואינה מתייחסת לשלמות המשפחה שזהו הדבר הראשון במעלה לטובת הילדים.

להלן דרכי הרמיה של השופטת דנה מרשק מרום לסחר בילדים:

1. טשטוש האבחנה בין עובדות לדעות ודיווחים  - בסעיף 5 כותבת מרשק: "ב.כ המערערים כלל לא פירט או התייחס למסכת העובדות....על כן הרקע העובדתי אשר יפורט להלן...". ובהמשך בסעיף 6 כותבת מרשק: "הדיווחים הראשונים הגיעו מבית הספר.... בדיווחים אלו נמסר... בחודש אפריל 2011 התקבל דווח...". מרשק המשיכה במסכת ה"דיווחים" עד סעיף 11 ועוד. עובדתית הגיעו דיווחים אך לא ציינה מרשק כי הדיווחים אומתו או שהמדווחים עומתו עם ההורים ובא כוחם. יוצא אפוא כי פסק הדין של מרשק אינו מבוסס על תשתית ראייתית או עובדתית כלשהי אלא אוסף גיבובי הבלים ודברי בלע סלקטיבים של פקידת הסעד.

2. טשטוש אהבת ההורים לילדיהם כדי לבזות את ההורים - מרשק כותבת בסעיף 15: "מהחלטת בית משפט קמא... עולה כי ההורים עברו להתגורר בסמוך לקטינים, דבר אשר הקשה על התנהלות המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה" - הרי ברור שההורים החרדים לילדיהם ואוהבים אותם יהיו קרובים אליהם, מדוע אם כן לשונה של מרשק מרעילה נגד ההורים בעוד שהתנהגות משפחות האומנה הנה חוסר סובלנות וסבלנות אשר מטיל ספק ליכולתן לשמש אומנה, ומעלה תהיות לכוונותם. מרשק משרה תפיסה של סחר בילדים באומנה, יוצרת אוירת הפקרות לגורל ילדים שנלקחו מהוריהם בכפייה. התנהגותה של מרשק מהווה קרקע פוריה לעשיית כסף קל והרס משפחות תוך הפקרת ילדים ללא פיקוח.

3. מרשק מטייחת התעללות הרווחה והאומנה בילדים - לאחר שגוננה על רשלנות ועצלות משפחות האומנה ממשיכה מרשק ומטייחת את מצבם הריגשי הקשה של הילדים באומנה וכך כותבת מרשק בסעיף 15: "... המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה. בנוסף האבחונים אשר נערכו לקטינות ר' ונ' העלו מצב רגשי קשה...". וברור ששתי קטינות אשר נתלשו בפתאומיות מביתם ומשפחתם והופרדו מהוריהם וביניהן לא יהיו במצב רגשי קשה?, מדובר בהתנהלות מופקרת של לשכת הרווחה אלעד ושופטת הנוער שרון הלוי שבמקום לסייע למשפחה, תלשו ממנה בברוטליות את ילדיה לסחור בהם במוסדות הרווחה המופרטים. מרשק משיתה מדיניות טיוח הסחר בילדים תוך האשמת ההורים בכל מצב עניין. מדובר בהנהגות מכוערת ושטחית של השופטת דנה מרשק מרום אשר פוגעת באיכות ואמון בבית המשפט.

4. טיוח כשלון אנשי מקצוע מטעם הרווחה -  מרשק מטייחת כשלון אנשי מקצוע בסיוע למשפחה ומפסק הדין ניתן להבין כי מדובר בחבורת פקידים קצרי רוח נכשלים. מרשק מנסה להפיל את אשמת הכשלון על המשפחה האומללה. כן לדוגמא בסעיף 15 כותבת מרשק: "כן צוין כי שילוב הסומכת לא צלח על רקע התנגדות המערערת וכן בשל שינוי מקום המגורים". מרשק בדרך רמיה מאשימה את המשפחה בשינוי מקום מגוריה שגרם לכשלון "עבודת הסומכת". מרשק כרגיל אינה רושמת את תגובת המשפחה.

מרשק ממשיכה ומשחירה את ההורים בכל דבר ועניין מבלי לציין ולו בפעם אחת התייחסותם. ואולם מתוכן הדברים עולה התנהלות רשלנית ופרועה של לשכת הרווחה אלעד ובית משפט לנוער פתח תקווה שופטת שרון הלוי, שתלשו בפתאומיות ילדים מביתם ומשפחתם, הפרידו ביניהם והפקירו אותם במוסדות מופרטים ואין מושיע.

התנהגותה של השופטת דנה מרשק מרום מדיפה ריח סחר בילדים תוך פגיעה באמון מערכת המשפט תוך סילוף עובדות, וטיוח מחדלי משרד הרווחה ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות. מדנה מרשק מרום משיתה בהתנהגותה נורמות פסולות ולמעשה מייתרת את הערכאות השיפוטיות על החלטות הרווחה, שכן פסק הדין כולו נראה כמו אוסף הבלים בצורת "דיווחים" ו"חוות דעת" שעל פיהם סובלת משפחה מנזקים כלכליים פיסיים ונפשיים.


שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים


פלייליסט - טיפול והשגחה במשפחות אומנה