כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה.
שמואל בוקוסבקי נכשל גם בהליך מסירת קטין לאימוץ סגור בקביעתו בפברואר 2007 כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" - בפועל קונספציית האימוץ הסגור של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה המולידה.
כישלון האימוץ הפתוח בראשות שמואל בוקובסקי - תיק אמצ 79/07
מדובר בקטין בן 7 אשר השופט בוקבסקי קבע בינואר 2002 כי הנו בר אימוץ עקב העדר מסוגלות הורית של אימו.
כשלון חליפת מכתבים עם האמא, כשלון טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי
בוקובסקי איפשר קשר בין הילד לאימו בדרך של חליפת מכתבים פעמיים בשנה, בסמוך ליום הולדתו ובחופש הגדול. בוקובסקי הסתמך על חוות דעת הפסיכולוגית רעיה שפירא כי "כפי שזה נראה היום הדבר משרת את טובתו של הקטין במקרה הנדון".
חליפת המכתבים נכשלה. נתברר במרץ 2005 כי המאמצת משיבה למכתבי האמא ולא הילד. ע"פ חוות דעת פקידת הסעד נימקה את כשל חליפת המכתבים בכך שהקטין מסרב להשיב למכתבי האם, וכי לאור העובדה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים רבים, וקושי רב להתמודד עם המטלה של כתיבת מכתב לאם אין להפעיל עליו לחץ בעניין זה, מפני שהדבר עלול לגרום לו לזעזוע ורגרסיה במצבו ובהתנהגותו. פקידת הסעד שללה גם טיפול פסיכולוג שיסייע לקטין לשמור על קשר עם אימו (כבקשת אימו) בתואנה כי "יש התחלה של 'קצירת הפירות'. אני מתרשמת כי התערבות של פסיכולוג שישוחח עם הקטין עלול להעלות אצלו את רמות החרדה ובעטיין עלולות להיות לכך השלכות על התנהגותו ומצבו הריגשי".
יוצא אפוא כי הטיפול הפסיכולוגי וה"תרופתי" (פסיכיאטרי) שאותו ציינה פקידת הסעד שנתיים קודם לכן (דצמבר 2003) כשלו.
כשלון הרחבת הקשר עם האמא בתואנת אוטונומיית המאמצים ו"טובת הילד"
ביום 22.3.06 עתרה האמא להרחבת תנאי האימוץ הפתוח (בש"א 11/06), כך שתוכל להיפגש עם הקטין בתנאים ובנסיבות שייקבע בית המשפט. היועמ"ש התנגד לבקשה, בטענה כי אין לפגוע באוטונומיית המשפחה המאמצת, וכן היות והדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. לאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את הצדדים ואת פקידת הסעד, גב' .... (להלן: "פקידת הסעד"), דחיתי ביום 26.6.06 את הבקשה, וקבעתי, כי הינני מקבל את עמדת היועמ"ש בעניין זה.
כשלון ניתוק הילד מאימו
בבקשת היועץ המשפטי לניתוק הקשר של הילד עם אימו נטען, כי במהלך חודש מאי 2007 פנתה האימא לפקידת הסעד, ודיווחה לה כי איתרה את הקטין באמצעות אתר לחיפוש קרובים ברשת האינטרנט, לאחר שהקטין עצמו פרסם את פרטיו שם, וכי מאז היא מקיימת עימו קשר רציף.
כישלון האימוץ, נשירה מבית ספר, בעיות התנהגות - פקידת הסעד ובית המשפט מאשימים את האמא
בתסקיר מדצמבר 2007 כתבה פקידת הסעד "על פי הידוע לנו משיחות עם משפחתו המאמצת של הקטין ועל פי עדותם בבית המשפט, הקטין עבר טלטלה רגשית רצינית בעקבות קשר זה ואם נראה היה לאם הביולוגית לכאורה כי הקטין מעוניין בקשר עימה, הרי שחלה החמרה ונסיגה בהתנהגותו ובלימודיו. הקטין נעשה תוקפן כלפי ילדים וצוות בית ספר ואף סולק מבית הספר שם למד ונאלץ לעבור ללמוד במקום אחר. גם התנהגותו כלפי הוריו השתנתה והיה קושי להציב לו גבולות ומשמעת...".
בתגובתה לתסקיר (הומצאה לבית המשפט ביום 6.1.08), השיבה האם, כי הפגישות עם בנה חשובות ומהותיות הן עבורה והן עבור הקטין. האם טענה, כי היא הוכיחה את מסוגלותה ההורית, התבגרה, החכימה, עברה הליך שיקום וגמילה, וכיום היא מסייעת לאחרים להשתקם. היא ציינה, כי הינה מוכנה לשתף פעולה ולעבור הדרכה ככל שתידרש על מנת שתוכל להיפגש עם הקטין, וכן, כי היא חשה מחויבות ואחריות כלפי הקטין, בדומה להוריו המאמצים, ואין בכוונתה לחבל בקשר עם המשפחה המאמצת או להזיק, כי אם להיפך: לתרום לגידול הקטין. לטעמה, מטובתו של הקטין כי ישמור קשר עם אימו הביולוגית מעבר לחליפת מכתבים, מה גם שהמדובר בילד בוגר, אשר יודע על קיומה וכל ניתוק ממנה יגרום לו לבלבול ומשבר.
פגיעה קשה במוסד האימוץ
בוקובסקי חושש כי העתרות לבקשת האם להרחבת הקשר עם בנה תיפגע ב"מוסד האימוץ" מאחר ונוצר קשר בניגוד לקונספציית ה"אימוץ הפתוח" שהתוותה פקידת הסעד והשופט בעצמו של חליפת מכתבים פעמים בשנה. והעתרות לבקשת האם תיגרום לעוד הורים ליצור קשר עם בנם שנלקח מהם.
בפועל האימוץ הפתוח שקבעו בוקובסקי ופקידת הסעד הוא הפגיעה הקשה במוסד אימוץ בילד ואימו. מדובר בילד שנלקח מאימו בגיל 7, קיבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי ואע"פ כן גורש מבית הספר בו למד והוא רוצה לראות את אימו.
בוקובסקי ופקידת הסעד מצניעים את רצונו של הילד לראות את אימו ומכבירים בהשמות לאימו בכל בעיה באימוץ למרות שאימו אינה רואה אותו כלל, או מדברת איתו.
כיום ידוע אימוץ פתוח ככל שניתן הוא הדרך להצלחה. זה תואם לערכי היהדות, משה רבנו היה מאומץ ושמר תמיד על קשר עם משפחתו ועמו. לעומת זה האימוץ של אדיפוס (עובדי אלילים) היה אימוץ סגור והוביל לטרגדיה.
בוקובסקי החליט ליתן צו מניעה לאם ליצור קשר עם בנה ונימק החלטתו:
שמואל בוקוסבקי נכשל גם בהליך מסירת קטין לאימוץ סגור בקביעתו בפברואר 2007 כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" - בפועל קונספציית האימוץ הסגור של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה המולידה.
כישלון האימוץ הפתוח בראשות שמואל בוקובסקי - תיק אמצ 79/07
מדובר בקטין בן 7 אשר השופט בוקבסקי קבע בינואר 2002 כי הנו בר אימוץ עקב העדר מסוגלות הורית של אימו.
כשלון חליפת מכתבים עם האמא, כשלון טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי
בוקובסקי איפשר קשר בין הילד לאימו בדרך של חליפת מכתבים פעמיים בשנה, בסמוך ליום הולדתו ובחופש הגדול. בוקובסקי הסתמך על חוות דעת הפסיכולוגית רעיה שפירא כי "כפי שזה נראה היום הדבר משרת את טובתו של הקטין במקרה הנדון".
חליפת המכתבים נכשלה. נתברר במרץ 2005 כי המאמצת משיבה למכתבי האמא ולא הילד. ע"פ חוות דעת פקידת הסעד נימקה את כשל חליפת המכתבים בכך שהקטין מסרב להשיב למכתבי האם, וכי לאור העובדה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים רבים, וקושי רב להתמודד עם המטלה של כתיבת מכתב לאם אין להפעיל עליו לחץ בעניין זה, מפני שהדבר עלול לגרום לו לזעזוע ורגרסיה במצבו ובהתנהגותו. פקידת הסעד שללה גם טיפול פסיכולוג שיסייע לקטין לשמור על קשר עם אימו (כבקשת אימו) בתואנה כי "יש התחלה של 'קצירת הפירות'. אני מתרשמת כי התערבות של פסיכולוג שישוחח עם הקטין עלול להעלות אצלו את רמות החרדה ובעטיין עלולות להיות לכך השלכות על התנהגותו ומצבו הריגשי".
יוצא אפוא כי הטיפול הפסיכולוגי וה"תרופתי" (פסיכיאטרי) שאותו ציינה פקידת הסעד שנתיים קודם לכן (דצמבר 2003) כשלו.
כשלון הרחבת הקשר עם האמא בתואנת אוטונומיית המאמצים ו"טובת הילד"
ביום 22.3.06 עתרה האמא להרחבת תנאי האימוץ הפתוח (בש"א 11/06), כך שתוכל להיפגש עם הקטין בתנאים ובנסיבות שייקבע בית המשפט. היועמ"ש התנגד לבקשה, בטענה כי אין לפגוע באוטונומיית המשפחה המאמצת, וכן היות והדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. לאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את הצדדים ואת פקידת הסעד, גב' .... (להלן: "פקידת הסעד"), דחיתי ביום 26.6.06 את הבקשה, וקבעתי, כי הינני מקבל את עמדת היועמ"ש בעניין זה.
כשלון ניתוק הילד מאימו
בבקשת היועץ המשפטי לניתוק הקשר של הילד עם אימו נטען, כי במהלך חודש מאי 2007 פנתה האימא לפקידת הסעד, ודיווחה לה כי איתרה את הקטין באמצעות אתר לחיפוש קרובים ברשת האינטרנט, לאחר שהקטין עצמו פרסם את פרטיו שם, וכי מאז היא מקיימת עימו קשר רציף.
כישלון האימוץ, נשירה מבית ספר, בעיות התנהגות - פקידת הסעד ובית המשפט מאשימים את האמא
בתסקיר מדצמבר 2007 כתבה פקידת הסעד "על פי הידוע לנו משיחות עם משפחתו המאמצת של הקטין ועל פי עדותם בבית המשפט, הקטין עבר טלטלה רגשית רצינית בעקבות קשר זה ואם נראה היה לאם הביולוגית לכאורה כי הקטין מעוניין בקשר עימה, הרי שחלה החמרה ונסיגה בהתנהגותו ובלימודיו. הקטין נעשה תוקפן כלפי ילדים וצוות בית ספר ואף סולק מבית הספר שם למד ונאלץ לעבור ללמוד במקום אחר. גם התנהגותו כלפי הוריו השתנתה והיה קושי להציב לו גבולות ומשמעת...".
בתגובתה לתסקיר (הומצאה לבית המשפט ביום 6.1.08), השיבה האם, כי הפגישות עם בנה חשובות ומהותיות הן עבורה והן עבור הקטין. האם טענה, כי היא הוכיחה את מסוגלותה ההורית, התבגרה, החכימה, עברה הליך שיקום וגמילה, וכיום היא מסייעת לאחרים להשתקם. היא ציינה, כי הינה מוכנה לשתף פעולה ולעבור הדרכה ככל שתידרש על מנת שתוכל להיפגש עם הקטין, וכן, כי היא חשה מחויבות ואחריות כלפי הקטין, בדומה להוריו המאמצים, ואין בכוונתה לחבל בקשר עם המשפחה המאמצת או להזיק, כי אם להיפך: לתרום לגידול הקטין. לטעמה, מטובתו של הקטין כי ישמור קשר עם אימו הביולוגית מעבר לחליפת מכתבים, מה גם שהמדובר בילד בוגר, אשר יודע על קיומה וכל ניתוק ממנה יגרום לו לבלבול ומשבר.
פגיעה קשה במוסד האימוץ
בוקובסקי חושש כי העתרות לבקשת האם להרחבת הקשר עם בנה תיפגע ב"מוסד האימוץ" מאחר ונוצר קשר בניגוד לקונספציית ה"אימוץ הפתוח" שהתוותה פקידת הסעד והשופט בעצמו של חליפת מכתבים פעמים בשנה. והעתרות לבקשת האם תיגרום לעוד הורים ליצור קשר עם בנם שנלקח מהם.
בפועל האימוץ הפתוח שקבעו בוקובסקי ופקידת הסעד הוא הפגיעה הקשה במוסד אימוץ בילד ואימו. מדובר בילד שנלקח מאימו בגיל 7, קיבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי ואע"פ כן גורש מבית הספר בו למד והוא רוצה לראות את אימו.
בוקובסקי ופקידת הסעד מצניעים את רצונו של הילד לראות את אימו ומכבירים בהשמות לאימו בכל בעיה באימוץ למרות שאימו אינה רואה אותו כלל, או מדברת איתו.
כיום ידוע אימוץ פתוח ככל שניתן הוא הדרך להצלחה. זה תואם לערכי היהדות, משה רבנו היה מאומץ ושמר תמיד על קשר עם משפחתו ועמו. לעומת זה האימוץ של אדיפוס (עובדי אלילים) היה אימוץ סגור והוביל לטרגדיה.
בוקובסקי החליט ליתן צו מניעה לאם ליצור קשר עם בנה ונימק החלטתו:
- האם נעדרת מעמד משפטי כלפי בנה שנמסר לאימוץ - טענה זאת מוטעת משום שטובת הקטין, רצונו על הפרק ולא השיקולים המשפטיים. אמא יש רק אחת והיא חיונית לילד בגיל 7 שהורחק ממנה.
- בוקובסקי רואה אימוץ סגור ככלל משום שלדעתו זה מתחייב מטובת הקטין (הקטין נמסר לאימוץ כשהוא בן 7)... ואילו אימוץ "פתוח" נחשב לחריג ויש לאפשרו רק במקרים נדירים ובנסיבות יוצאות דופן. יצויין כי ההיפך הוא הנכון - בשנים האחרונות כותבת הד"ר מילי מאסס במאמרה "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1), הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהיעלמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין"
- הקטין (בן 13) רוצה להיות בקשר עם אימו אך בוקובסקי מקבל את התרשמות פקידת הסעד: "אף אם הקטין אכן הביע רצונו בקיום קשר עם המשיבה (אימו), מתסקיר פקידת הסעד מיום 18.12.07 עולה, כי קשר זה אינו מיטיב עימו, וכי בתקופה בה היה בקשר עם המשיבה, גרם לו הדבר לטלטלה רגשית עזה, שהביאה להידרדרות בהתנהגותו בבית ובבית הספר"
- בוקובסקי "קונה" דיווחי המאמצים למרות שהם צד עם השיקולים משלהם: "ההורים המאמצים דיווחו, כי לאחר סיום הקשר בין הקטין למשיבה חלה התייצבות ורגיעה בהתנהגותו של הקטין, והוא החל חוזר לעצמו בהדרגה, ומתפקד בבית הספר ובבית באופן נורמטיבי". - יצויין כי המאמצים נכשלו בתרומה לקשר בין האמא לבן המאומץ בעניין חליפת מכתבים.
- ועוד...
- השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
- פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה