במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק.
העדר נציגות של הילדים ומשפחותיהם הביולוגיות - הילדים ומשפחותיהם הם ה"שחקנים" המרכזיים בעניין הנידון בפאנל שכן הם הציבור ובעלי הדין שגורלם נחרץ ע"י שופטי הנוער והעובדים הסוציאליים. הפאנל לא כלל נציגות של בעלי דין אלו, או בעלי מקצוע המכירים אותם מקרוב. נוכחותם חשובה מאוד בעיקר שדיוני בתי משפט לנוער מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
במהלך הפאנל דיברו השופטת ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. מן הראוי היה כי ישמעו עמדותיהם של בעלי הדין - האזרחים.
לדוגמא השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... "
חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות.."
עמותות בעלות אינטרסים עסקיים בפאנל לצד מוקדי כוח שלטוניים ושיפוטיים - עמותות הפנימיות והאומנה נכחו בפאנל. עמותות אלה אמנם מלכ"ריות אך הן בעלות שיקולים עסקיים טהורים כדי לקיים את עצמן באופן שוטף. לעמותות אלו אינטרס מובהק להוצאת ילדים מביתם שהרי זהו מקור הכנסותיהם ותרומותיהן, והם יושבים בשולחן אחד עם מוקדי כוח שיפוטי ושלטוני: נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 היכה על חטא ההפרטה שופט העליון אליקים רובינשטיין וטען: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".
שימוש במונחים סובייקטיביים ככלי לקבלת החלטות במקום נתונים אוביקטיביים - בפאנל דיברו הרבה סוביקטיבית ומעט אוביקטיבית עובדה אשר מקשה לצאת בהחלטות אפקטיביות כלשהן.
דוגמה - ויגוצקי אמרה בפאנל כי במקרים שבהם הקשר עם המשפחה הוא הרסני ואין סיכוי שישתפר, צריך התיק לעבור מבית משפט לנוער המטפל בילדים נזקקים, לבית משפט לענייני משפחה שבסנכותו הבלעדית להכריז על קטין בר אימוץ.
ההגדרה "קשר עם המשפחה הרסני ואין סיכוי שישתפר" אינה ברורה. מהו "קשר הרסני ואין סיכוי שישתפר", יש שיאמרו שקשר הרסני הוא קשר משפחתי שבו המנטליות חרדית המחנכת ללימוד תורה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ויש שיאמרו ההפך.
לעומת זאת לא הוצגו נתונים אוביקטיביים לגבי שיעור הצלחות אימוצים, מספר ילדים שמוצאים מביתם עקב העדר שירותים בקהילה וכדומה.
התחמקות מדיון בבעיות העיקריות של הנוער בסיכון - בעיה מרכזית חשובה של הנוער בסיכון הוא חוק הנוער עצמו. חוק הנוער הנו אנטי דמוקרטי, מיושן, מנוגד לערכי היהדות ולכבוד האדם וחירותו. חוק הנוער מאפשר לפקיד סעד אם הוא חושב שקטין בסיכון להוציא אותו מביתו ומשפחתו לאן שיחפוץ. חוק הנוער חוסם בפני הציבור לבקר את המתרחש בבתי משפט לנוער.
נושא בהול נוסף ומוזנח הוא חוק זכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת אליו משנת 1991 לפני כעשרים שנה ביום בו חתמה המדינה על אמנת זכויות הילד. ועדת רוטלוי הגישה המלצתה לחוק בשנת 2003 אולם החוק הוזנח ונקבר.
חוק זכויות הילד אמור להגדיר את זכותם של ילדים בסיכון לגור בקהילה בביתם ומשפחתם, ואם הם מוצאים מביתם את זכויותיהם במסגרות השמה חוץ ביתית.
הטיעון כי "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... " הנו סובייקטיבי משום שיש שיטענו שכל ילד שיש לו הורים שרוצים להיות בקשר עימו, העברתו לאימוץ סגור אינו ברור ומובהק גם אם פקיד הסעד סבור שהילד נזקק. טיעון זה יש בו משום סכנה לכבוד האדם, וחירותו.
העדר נציגות של מסגרות לטיפול בקהילה - ידוע כי ילדים רבים מוצאים מביתם ומשפחתם בשל מחסור בשירותים בקהילה. נוכחותם של נציגי מסגרות הקהילה כגון לשכות רווחה מקומיות, הנה חשובה מאוד בפאנל הדן בענייני הוצאת ילדים מביתם. 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה" - מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
הדיון בהוצאת ילדים מביתם ללא פתרון בעיית העיוות המתמשך במדינת ישראל של השיעור הגבוה של הוצאת ילדים מביתם מול טיפולם בקהילה הנו חסר תועל ואף מזיק מאחר והוא מעצים את העיוות ואת מכלול הבעיות הקשות של הוצאת ילדים מביתם.
העדר נוכחותם נציגי משפחות מאמצות - אימוץ ילדים אינו ערובה להצלחה. גם למשפחות מאמצות בעיות משלהן לא פחות ואף יותר מאשר המשפחות הביולוגיות. ישנן עמותות של משפחות מאמצות שנועדו לסייע למשפחות אלו. ישנם מקרים בהם משפחות מאמצות מחזירות ילדים שאימצו לרשויות הרווחה לאחר מספר שנים אימוץ. ידועים מקרים של ילדי רווחה שהדרדרו לתעשיית המין, סמים פסיכיאטריים ליתומי הרווחה ועוד. ראוי כי הפאנל יכלול נציגות של מידע אובייקטיבי אודות הילדים שהוצאו מביתם למשפחות מאמצות.
רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במבחן התוצאה מניבים תוצאות עלובות למדי - במהלך הדיון אמרה השופטת ויגוצקי: "יש ילדה שגדלה במקלט חירום זה חמש שנים. מקלט מסוג כזה אינו בשום צורה מקום לגדל בו ילדים". ישנם עוד אינספור דוגמאות של ילדים שהמדינה כ"אבא ואמא" שלהם הפקירה אותם במשך שנים והסבה להם נזקים קשים.
מדיניות ההשתקה של רשויות הרווחה, והחיסיון של בתי משפט לנוער, אינם מאפשרים ביקורת ציבורית על מחדלים אלו של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער.
קישורים:
במהלך הפאנל דיברו השופטת ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. מן הראוי היה כי ישמעו עמדותיהם של בעלי הדין - האזרחים.
לדוגמא השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... "
חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות.."
עמותות בעלות אינטרסים עסקיים בפאנל לצד מוקדי כוח שלטוניים ושיפוטיים - עמותות הפנימיות והאומנה נכחו בפאנל. עמותות אלה אמנם מלכ"ריות אך הן בעלות שיקולים עסקיים טהורים כדי לקיים את עצמן באופן שוטף. לעמותות אלו אינטרס מובהק להוצאת ילדים מביתם שהרי זהו מקור הכנסותיהם ותרומותיהן, והם יושבים בשולחן אחד עם מוקדי כוח שיפוטי ושלטוני: נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 היכה על חטא ההפרטה שופט העליון אליקים רובינשטיין וטען: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".
שימוש במונחים סובייקטיביים ככלי לקבלת החלטות במקום נתונים אוביקטיביים - בפאנל דיברו הרבה סוביקטיבית ומעט אוביקטיבית עובדה אשר מקשה לצאת בהחלטות אפקטיביות כלשהן.
דוגמה - ויגוצקי אמרה בפאנל כי במקרים שבהם הקשר עם המשפחה הוא הרסני ואין סיכוי שישתפר, צריך התיק לעבור מבית משפט לנוער המטפל בילדים נזקקים, לבית משפט לענייני משפחה שבסנכותו הבלעדית להכריז על קטין בר אימוץ.
ההגדרה "קשר עם המשפחה הרסני ואין סיכוי שישתפר" אינה ברורה. מהו "קשר הרסני ואין סיכוי שישתפר", יש שיאמרו שקשר הרסני הוא קשר משפחתי שבו המנטליות חרדית המחנכת ללימוד תורה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ויש שיאמרו ההפך.
לעומת זאת לא הוצגו נתונים אוביקטיביים לגבי שיעור הצלחות אימוצים, מספר ילדים שמוצאים מביתם עקב העדר שירותים בקהילה וכדומה.
התחמקות מדיון בבעיות העיקריות של הנוער בסיכון - בעיה מרכזית חשובה של הנוער בסיכון הוא חוק הנוער עצמו. חוק הנוער הנו אנטי דמוקרטי, מיושן, מנוגד לערכי היהדות ולכבוד האדם וחירותו. חוק הנוער מאפשר לפקיד סעד אם הוא חושב שקטין בסיכון להוציא אותו מביתו ומשפחתו לאן שיחפוץ. חוק הנוער חוסם בפני הציבור לבקר את המתרחש בבתי משפט לנוער.
נושא בהול נוסף ומוזנח הוא חוק זכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת אליו משנת 1991 לפני כעשרים שנה ביום בו חתמה המדינה על אמנת זכויות הילד. ועדת רוטלוי הגישה המלצתה לחוק בשנת 2003 אולם החוק הוזנח ונקבר.
חוק זכויות הילד אמור להגדיר את זכותם של ילדים בסיכון לגור בקהילה בביתם ומשפחתם, ואם הם מוצאים מביתם את זכויותיהם במסגרות השמה חוץ ביתית.
הטיעון כי "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... " הנו סובייקטיבי משום שיש שיטענו שכל ילד שיש לו הורים שרוצים להיות בקשר עימו, העברתו לאימוץ סגור אינו ברור ומובהק גם אם פקיד הסעד סבור שהילד נזקק. טיעון זה יש בו משום סכנה לכבוד האדם, וחירותו.
העדר נציגות של מסגרות לטיפול בקהילה - ידוע כי ילדים רבים מוצאים מביתם ומשפחתם בשל מחסור בשירותים בקהילה. נוכחותם של נציגי מסגרות הקהילה כגון לשכות רווחה מקומיות, הנה חשובה מאוד בפאנל הדן בענייני הוצאת ילדים מביתם. 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה" - מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
הדיון בהוצאת ילדים מביתם ללא פתרון בעיית העיוות המתמשך במדינת ישראל של השיעור הגבוה של הוצאת ילדים מביתם מול טיפולם בקהילה הנו חסר תועל ואף מזיק מאחר והוא מעצים את העיוות ואת מכלול הבעיות הקשות של הוצאת ילדים מביתם.
העדר נוכחותם נציגי משפחות מאמצות - אימוץ ילדים אינו ערובה להצלחה. גם למשפחות מאמצות בעיות משלהן לא פחות ואף יותר מאשר המשפחות הביולוגיות. ישנן עמותות של משפחות מאמצות שנועדו לסייע למשפחות אלו. ישנם מקרים בהם משפחות מאמצות מחזירות ילדים שאימצו לרשויות הרווחה לאחר מספר שנים אימוץ. ידועים מקרים של ילדי רווחה שהדרדרו לתעשיית המין, סמים פסיכיאטריים ליתומי הרווחה ועוד. ראוי כי הפאנל יכלול נציגות של מידע אובייקטיבי אודות הילדים שהוצאו מביתם למשפחות מאמצות.
רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במבחן התוצאה מניבים תוצאות עלובות למדי - במהלך הדיון אמרה השופטת ויגוצקי: "יש ילדה שגדלה במקלט חירום זה חמש שנים. מקלט מסוג כזה אינו בשום צורה מקום לגדל בו ילדים". ישנם עוד אינספור דוגמאות של ילדים שהמדינה כ"אבא ואמא" שלהם הפקירה אותם במשך שנים והסבה להם נזקים קשים.
מדיניות ההשתקה של רשויות הרווחה, והחיסיון של בתי משפט לנוער, אינם מאפשרים ביקורת ציבורית על מחדלים אלו של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער.
קישורים:- מאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים - נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי - פברואר 2010 - כנס באר שבע לשלום הילד, נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים...
- קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?
- שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור - פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא" - צפו בתכנית מבט שני "מדינה כאבא ואמא" על השיטות הבזויות של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות ושליחתם לפנימיות מופקרות.
- אל תתוודעו לרשויות הרווחה - דע, ביכולתם של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה לעשות בך ובבני משפחתך כרצונם, אל תתודע להם...
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.
- משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים
- לשכת הרווחה נתניה - "סיפור אמיתי על התעסקות עם עובדים סוציאליים בזמן שהייתי ילד" - בעיני לא מגיע זכות קיום ותקציב לארגון זה.. הם פשוט חלאות.. ולדעתי כל עו"ד בעל מצפון או מי שהיה פעם במעגל העוני צריך לתמוך בכל דבר נגד החלאות האלו...
- ילדים הולכים לאבדון - בפנימייה - מאי 2010 - אילה שטגמן - הרחקת ילד לפנימייה יוצרת תנאים המאפשרים אלימות והתעללות מינית קשה. אחוז ניכר מאסירי בתי הסוהר הם בוגרי פנימיות. ישראל שיאנית עולמית בהרחקת ילדים מבתיהם למוסדות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה